מכירה פומבית 99 חלק א'
אמנות אוונגרד וספרות רוסית מאוסף רחל ויוסף ברינט
קדם
צור קשר עם בית המכירות
5.11.24
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל
MoMA = Margit Rowell and Deborah Wye, The Russian Avant-Garde Book
1910-1934. New York: Museum of Modern Art, New York, 2002.
המכירה הסתיימה
|
פריט 122:
"האמנות של מארק שאגאל" – המונוגרפיה הראשונה על מארק שאגאל – מוסקבה, 1918 – שני עותקים
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $500 (₪1,875)
₪1,875
מחיר פתיחה:
$
500
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
"האמנות של מארק שאגאל" – המונוגרפיה הראשונה על מארק שאגאל – מוסקבה, 1918 – שני עותקים
Искусство Марка Шагала [האמנות של מארק שאגאל], מאת יעקב טוגנדהולד (Тугендхольд) ואברהם מרקוביץ אפרוֹס (Эфрос). מוסקבה, Геликон, 1918. מהדורה ראשונה. רוסית. שני עותקים.
המונוגרפיה הראשונה על מארק שאגאל. כוללת רפרודוקציות של עבודותיו, בעמודים נפרדים ובגוף הטקסט. עותקים מס' 170 ו-198, מתוך מהדורה של 850 עותקים. סמל ההוצאה עוצב בידי א
ל ליסיצקי.
שני עותקים: 51, [5] עמ' + [13] לוחות. הגיליונות והדפים מנותקים זה מזה ומהעטיפה. 29.5 ס"מ. מצב משתנה בין העותקים – עותק אחד במצב טוב: קרעים, קמטים ושפשופים קלים בעטיפה. עותק שני במצב בינוני: כתמים וקמטים קלים; קרעים ובלאי רב בעטיפה; שני חלקי העטיפה מנותקים; השדרה קרועה.
MoMA 172.
מארק שאגאל (Марк Заха́рович Шага́л; 1887-1985), אמן רוסי-צרפתי, נחשב בעיני רבים לגדול הציירים היהודים המודרניים. שאגאל נולד למשפחה חסידית בעיר ליוזנה (אז רוסיה הלבנה), הבכור מבין תשעה אחים. כששאלה אמו את מורו הראשון לאמנות, הצייר יהודה פן, האם יוכל בנה להתפרנס מציור, התבונן ברישומיו והשיב לה: "יש שם איזה כישרון". בגיל עשרים התקבל ללימודי אמנות בסנקט פטרבורג (בתקופה זו צייר לראשונה את דמותו של ה"כנר על הגג", שהמחזה המפורסם קרוי בעקבותיה) ובשנת 1914 נשא לאישה את הסופרת בלה רוזנפלד, שנודעה כאחת ההשראות הגדולות על עבודתו.
לאחר מהפכת אוקטובר התמנה שאגאל לקומיסר לענייני אמנות במחוז ויטבסק, והקים שם מוזיאון ובית ספר לאמנות. בין מורי בית הספר היו גם האמנים אל ליסיצקי והצייר יהודה פן – מורו הראשון של שאגאל עצמו. בשנת 1919 הוזמן ללמד בבית הספר צייר נוסף, שהיה מהנועזים והמשפיעים אותן השנים – קזמיר מלביץ'. מלביץ' החזיק בהשקפה אמנותית רדיקלית משל שאגאל, וביקש להנחיל לתלמידיו את הסגנון האמנותי שפיתח בעצמו, הסופרמטיזם. דמותו הכריזמטית והשקפתו החדשה קנו לו תומכים רבים, ובשנת 1920 נוסד בבית הספר קולקטיב בשם UNOVIS, שאימץ את עיקרי משנתו. בהדרגה, צברו מלביץ' ותומכיו כוח והשפעה, דחקו את רגליו של שאגאל מניהול בית הספר ולבסוף שינו את תכנית הלימודים. בעקבות זאת החליט שאגאל לעזוב את רוסיה.
בשנת 1920 עקר שאגאל למערב אירופה, ולאחר חנייה קצרה בברלין השתקע בעיר פריז. בין היתר, צייר בתקופה זו את הסדרה החשובה "חיי", שתעדה את נופי העיירה היהודית, ואת סדרת עבודותיו בהשראת המקרא. בשנת 1941, כשנתיים לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית, הצליח שאגאל להימלט לארה"ב בסיועו של העיתונאי האמריקני ראיין פריי, התגורר שנים אחדות בניו-יורק ולאחר המלחמה שב לצרפת, שם נשאר עד מותו.
יצירתו של שאגאל, החובקת מגוון רב של תחומים וסגנונות (הדפסים, תפאורה ותלבושות, פיסול וקרמיקה, שטיחי קיר, פסיפסים, חלונות ויטראז', ועוד), מוצגת בחשובים שבמוזיאונים והגלריות, בבנייני האופרה שבניו-יורק ופריז, בקתדרלת מץ, במשכן הכנסת (בחלל המכונה "טרקלין שאגאל") ובמקומות נוספים. הצייר פאבלו פיקאסו אמר על עבודתו: "לאחר שימות מאטיס, יישאר שאגאל האמן האחרון שעוד מבין מהו צבע".
