לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.
אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.
פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.
הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).
בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.
במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.
פריט 8:
הגדה של פסח – כתב-יד על קלף עם איורים יחודיים – נידרנאי (נידרענהיים), אלזס, תקי"ט, 1759
עוד...
|
|
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
נמכר ב: $55,000 (₪197,065)
₪197,065
מחיר פתיחה:
$
50,000
הערכה :
$80,000 - $150,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
הגדה של פסח – כתב-יד על קלף עם איורים יחודיים – נידרנאי (נידרענהיים), אלזס, תקי"ט, 1759
הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי סופר ואמן לא-מזוהה. נידרנאי (Niedernai, בגרמנית: נידרענהיים / Niederehnheim), אלזס, תקי"ט [1759].
א. 14 איורים המתארים את סיפור ההגדה ומתבססים על איורי "הגדת אמשטרדם" (נדפסה באמשטרדם ב-1695 וב-1712): דפים [2ב], [3א], [4א], [4ב], [5א], [5ב], [6א], [6ב], [7א], [7ב], [8א], [8ב], [9א], [15א]. איורים אלו מתארים את הנושאים הבאים: ארבעת הבנים, אברהם מנתץ את הפסילים, אברהם ושלושת המלאכים (מתוארים כמלאכיות), משה הורג את המצרי, מציאת משה, הפיכת המטה לנחש, מכת צפרדעים, ועוד. האיורים מלווים פסוקי-הסבר רלוונטיים, כפי שנדפסו בתחריטי הגדת אמשטרדם.
ב. 16 איורים המתארים אירועים תנ"כיים, סצנות הקשורות בחג הפסח או סצנות אורבניות עם דמויות בלבוש תקופתי: דפים [1ב], [9ב], [10א], [10ב], [11ב], [13ב], [14א], [14ב], [17א], [18ב], [19א], [20א], [22א], [22ב], [23א], [24א]. בין האיורים הללו נמצאים תיאורים של אדם וחוה, עקידת יצחק, שמשון והארי, דוד המלך מנגן בכינור, שומר ניצב בשער עיר שעל חומתה עומד תותח, דמויות נושאות רובה ותוקעות בשופר, ועוד. האיור בדף [14ב] מציג את אליהו הנביא תוקע בשופר ומבשר את בוא המשיח. איורים אלו מבוססים, כנראה, הן על מהדורות-דפוס אחרות ומוקדמות של ההגדה של פסח (אולי מנטובה 1560 או פראג 1590) והן על איורי תנ"ך מריאן (1625-1630).
ג. 13 מדליונים בהם מופיעים דיוקנאות של דמויות – גברים ונשים – בלבוש תקופתי: דפים [3ב], [11א], [12א], [12ב], [13א], [15ב], [16א], [16ב], [17ב], [18א], [20ב], [21א], [25א]. דיוקנאות אלו מזכירים מאוד את תריסר הדיוקנאות העגולים המופיעים בקבוצה של מגילות אסתר שנדפסו באירופה (הולנד) החל מראשית המאה ה-18. במגילות מייצגות הדמויות את גיבורי המגילה, כאשר המלך אוחז בשרביט, אסתר אוחזת בפרח וזרש אוחזת במטפחת; בהגדה שלפנינו ניתן למצוא דמיון רב במיוחד באיורי הדמויות בדפים [12א], [13א], [15ב], [16ב], [17ב] ו-[25א], בהם הנשים אוחזות פרח או מניפה והגברים אוחזים שרביט.
[26] דף. 20.2X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים רבים, כתמים ובלאי. פגעי רטיבות, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה מקורית, מהתקופה, קרטון מחופה קלף, עם עיטורים מוטבעים. חתימה בדף הבטנה הקדמי: I. Isaqe (?) וחתימה נוספת בדף הבטנה האחורי: "הקטן ---".

