מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
קדם
21.1.25
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.

אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.

פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.

הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).

בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.

במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.


למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 8:

הגדה של פסח – כתב-יד על קלף עם איורים יחודיים – נידרנאי (נידרענהיים), אלזס, תקי"ט, 1759

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $55,000 (₪197,065)
₪197,065
מחיר פתיחה:
$ 50,000
הערכה :
$80,000 - $150,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 21.1.25 בבית המכירות קדם
תגיות:

הגדה של פסח – כתב-יד על קלף עם איורים יחודיים – נידרנאי (נידרענהיים), אלזס, תקי"ט, 1759

הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי סופר ואמן לא-מזוהה. נידרנאי (Niedernai, בגרמנית: נידרענהיים / Niederehnheim), אלזס, תקי"ט [1759].


ההגדה נכתבה באותיות אשכנזיות מרובעות. ההוראות (ביידיש) והטקסטים המחורזים המלווים את האיורים (בעברית) נכתבו בכתב אשכנזי בינוני ("רש"י").
לאחר סיום ההגדה, בדף [22א] מופיעה הברכה על ספירת העומר, אחריה מופיע ביידיש הפיוט "אלמעכטיגר גאט" (ואריאציה על "אדיר הוא") ומיד לאחריו מתחיל הפיוט "אחד מי יודע", בעברית וביידיש, בית אחר בית; גם הפיוט "חד גדיא" מופיע בעברית וביידיש, בית אחר בית.
שמו של מזמין כתב-היד וכן שנת יצירתו מופיעים בסוף כתב-היד, בדף [26א]: "שנת תקי"ט לפ"ק, [הגדה] זו שייך להאלוף והתו'[רני] וקצין כ"ש [כבוד שמו] הר"ר נפתלי הירץ שי'[חיה] בהקצין כהר"ר איצק שלי"ט מנידרענהיים".

האיורים:
כל דפי ההגדה תחומים במסגרות רחבות המעוטרות בדגמים צמחיים ובשוליהן קווים עבים בגוון ירקרק-זהוב. בשוליים התחתונים של הדפים משולבים 49 איורים, אשר ניתן לסווגם לפי ארבע קבוצות עיקריות:


א. 14 איורים המתארים את סיפור ההגדה ומתבססים על איורי "הגדת אמשטרדם" (נדפסה באמשטרדם ב-1695 וב-1712): דפים [2ב], [3א], [4א], [4ב], [5א], [5ב], [6א], [6ב], [7א], [7ב], [8א], [8ב], [9א], [15א]. איורים אלו מתארים את הנושאים הבאים: ארבעת הבנים, אברהם מנתץ את הפסילים, אברהם ושלושת המלאכים (מתוארים כמלאכיות), משה הורג את המצרי, מציאת משה, הפיכת המטה לנחש, מכת צפרדעים, ועוד. האיורים מלווים פסוקי-הסבר רלוונטיים, כפי שנדפסו בתחריטי הגדת אמשטרדם.


ב. 16 איורים המתארים אירועים תנ"כיים, סצנות הקשורות בחג הפסח או סצנות אורבניות עם דמויות בלבוש תקופתי: דפים [1ב], [9ב], [10א], [10ב], [11ב], [13ב], [14א], [14ב], [17א], [18ב], [19א], [20א], [22א], [22ב], [23א], [24א]. בין האיורים הללו נמצאים תיאורים של אדם וחוה, עקידת יצחק, שמשון והארי, דוד המלך מנגן בכינור, שומר ניצב בשער עיר שעל חומתה עומד תותח, דמויות נושאות רובה ותוקעות בשופר, ועוד. האיור בדף [14ב] מציג את אליהו הנביא תוקע בשופר ומבשר את בוא המשיח. איורים אלו מבוססים, כנראה, הן על מהדורות-דפוס אחרות ומוקדמות של ההגדה של פסח (אולי מנטובה 1560 או פראג 1590) והן על איורי תנ"ך מריאן (1625-1630).


ג. 13 מדליונים בהם מופיעים דיוקנאות של דמויות – גברים ונשים – בלבוש תקופתי: דפים [3ב], [11א], [12א], [12ב], [13א], [15ב], [16א], [16ב], [17ב], [18א], [20ב], [21א], [25א]. דיוקנאות אלו מזכירים מאוד את תריסר הדיוקנאות העגולים המופיעים בקבוצה של מגילות אסתר שנדפסו באירופה (הולנד) החל מראשית המאה ה-18. במגילות מייצגות הדמויות את גיבורי המגילה, כאשר המלך אוחז בשרביט, אסתר אוחזת בפרח וזרש אוחזת במטפחת; בהגדה שלפנינו ניתן למצוא דמיון רב במיוחד באיורי הדמויות בדפים [12א], [13א], [15ב], [16ב], [17ב] ו-[25א], בהם הנשים אוחזות פרח או מניפה והגברים אוחזים שרביט.


ד. 6 איורים של בעלי חיים: דפים [2א], [19ב], [21ב], [23ב], [24ב], [25ב]. איורים אלו כוללים בעלי חיים שונים, בהם כמה חדי-קרן, ארנבות, ציפורים, דב מטפס על עץ, אריה, עז ועוד.
נוסף על כל האיורים הנ"ל, בשישה עמודים משולבים מדליונים קטנים עם דיוקנאות גם בשוליים העליונים: דפים [1ב], [2א], [2ב], [3א], [3ב], [4א].
בדף [26א] המשמש כקולופון מופיעה הכתובת בין צמד עמודים אדריכליים, שביניהם דמויותיהם של משה ושל אהרן הכהן. בראש הדף שלושה מדליונים: במרכזי מופיע דוד המלך מנגן בנבל, בימני ובשמאלי מופיעות דמויות בלבוש תקופתי, בדומה לדמויות המופיעות בדפי ההגדה. השוליים מעוטרים בדגמים צמחיים תואמים לעיטורי דפי ההגדה.


כמה מהאיורים המופיעים בהגדה שלפנינו – ובמיוחד אלו שבדף האחרון, הדיוקנאות שבמדליונים, העיטורים הצמחיים, עיטורי חדי-הקרן וכן כמה מהסצנות התנ"כיות ומהמראות העירוניים – מזכירים מאוד איורים המופיעים בהגדה שיצר אברהם מאירינגן בשנת 1732 (אוסף מוזיאון ישראל) ואיורים המופיעים בהגדה אחרת, משנת 1731 מאת סופר לא-ידוע, הנמצאת באוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז.
הסופר והמאייר אברהם מאירינגן (ראו פריט קודם) פעל בעיר ברייזאך, על גבול אלזס, כ-60 קילומטרים דרומית לנידרנאי, ואין ספק כי האומן אשר יצר את ההגדה שלפנינו הכיר את יצירתו והושפע ממנה. הקשר בין ההגדה שלפנינו, ההגדה שבאוסף mahJ וההגדות של אברהם מאירינגן, צריך אפוא עיון נוסף.


להשוואה, ראו: חביבה פלד-כרמלי, המצייר ביציאת מצרים, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, הגדה מס' 1, לוחות 1, 104; אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, Ms. 181/48 והמרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 23785; mahJ, פריט D.2020.02.001.


[26] דף. 20.2X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים רבים, כתמים ובלאי. פגעי רטיבות, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה מקורית, מהתקופה, קרטון מחופה קלף, עם עיטורים מוטבעים. חתימה בדף הבטנה הקדמי: I. Isaqe (?) וחתימה נוספת בדף הבטנה האחורי: "הקטן ---".


ספרות: נזכרת ומצולמת בספרו של קלגסבלד, A l'ombre de Dieu, 1997, עמ' 45, תמונה 36.
תערוכה: Synagoga, Kultgeräte und Kunstwerke von der Zeit der Patriarchen bis zur Gegenwart, Recklinghausen Städtische Kunsthalle, 1960-61, פריט B42.
תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור ההגדה.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא