מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
קדם
21.1.25
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.

אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.

פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.

הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).

בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.

במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.


למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 14:

כתב-יד – מחזור כמנהג הרומניוטים – קורפו, המאה ה-17 – נוסחים ומנהגים ייחודיים

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $11,000 (₪39,413)
₪39,413
מחיר פתיחה:
$ 2,500
הערכה :
$4,000 - $6,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 21.1.25 בבית המכירות קדם
תגיות:

כתב-יד – מחזור כמנהג הרומניוטים – קורפו, המאה ה-17 – נוסחים ומנהגים ייחודיים

כתב-יד, מחזור לימים נוראים, כמנהג הרומניוטים שבאי קורפו. [קורפו (יוון), המאה ה-17 בקירוב].


כתיבת סופר נאה, בכתיבה מרובעת ובינונית. ניקוד נוסף ביד אחרת, בדיו בהירה יותר.
נוסח קורפו הוא נוסח ייחודי, שמעולם לא בא בדפוס ונשתמר רק בכתבי-יד. הוא מבוסס על נוסחאות התפילה והפיוטים של מנהג רומניא (קהילות הרומניוטים, שחיו ביוון ובביזנטיון). כתב-היד שלפנינו משמר את נוסח התפילה הקדום של מנהג רומניא, עוד קודם שחדרו לתוכו מנהגי הספרדים, וכן נשמר בו היתרון לפייטנים הארץ-ישראלים שאפיינו מנהג זה. גם בהשוואה לכתבי-יד של נוסח רומניא יש בו ייחודיות ופיוטים נדירים (ראו להלן). גם כאשר מובאים פיוטים נפוצים של פייטני ספרד, ישנה הדגשה והבחנה בין "מנהגנו" למנהג הספרדים (למשל בדף 95ב: "וידוי לשחרית של כפור לרבינו שם טוב בן ארדוטיאל ז"ל, והספרדים נוהגים לאומרו במוסף ואנו בשחרית. רבונו של עולם בראותי בחרותי..."). בסוף כתב-היד באו במדור נפרד, "סליחות למוסף של כפור – כמנהג הספרדים".
בשני הדפים שבתחילת המחזור נוסף בכתיבה שונה הפיוט "אחות קטנה" של רבי אברהם חזן מגירונה, המקובל בעיקר בנוסח הספרדים, אך התקבל גם בקהילות נוספות ומצוי בכמה כתבי-יד של נוסח קורפו.


להלן דוגמאות המאפיינות את ייחודיותו של כתב-היד שלפנינו:
3א: "סדר ליל ראש השנה, מתחיל טוב להודות, ואם הוא שבת מתחיל ברוך יי' אשר נתן מנוחה ומזמור שיר ליום השבת". "ברוך ה' אשר נתן מנוחה..." (סי' ששון בר משה, דווידזון, אוצר השירה והפיוט, ב 1405) נמצא רק במחזור ארם-צובא, ויניציאה רפ"ז, שאף הוא מייצג נוסח קדום ומקורי של מחזור רומניא.
6ב-7א (בתוך ברכת "גאולה" של ערבית): "משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה כשעלו מן הים... מפי עוללים ויונקים שירה שמעת על שפת הים...". נוסחה זו, המיוחדת למחזור רומניא, באה כאן בשינוי לעומת המובא אצל גולדשמידט (על מחזור רומניא ומנהגו, ספונות ח, ירושלים, תשכ"ד, עמ' רטו).
13א-ב: "במנחה של יום שני של ר"ה אומרים זה אתה חי קודם אלהינו מלוך, אתה חי לבדך נקראת. ויהי יום זה קץ ותכלית לכל צרותינו, תחלה וראש לישועתינו" (אוצר השירה והפיוט, מילואים, א 2306*). הנוסחה איננה מופיעה ברוב מקורות מחזור רומניא.
14א-15א: "ברוך שאמר" בנוסח החגיגי המורחב, כמנהג רומניא לשבתות ולמועדים, ובו שבחים לפי סדר כ"ב אותיות הא"ב (ועניית "ברוך הוא" לאחר כל שבח). לפנינו הוא נמצא בשלמות שאיננה במקורות מחזור רומניא האחרים. באות ש' מופיע לפנינו שבח מיוחד על מתנת השבת והמועד המסוים: "ברוך שנתן לנו את יום המנוח ואת יום הזכרון הזה... ואת יום הכיפורים הזה".
86א: ברצף הבקשות המתחילות "אלהינו שבשמים", מופיעה גם: "א"ש תן חיים ושלום לדוכוס אדוננו".
117א (בקדושת מוסף "כתר יתנו לך"): "כבודו והודו וגדלו מלא עולם ומשרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו להעריצו, לעומתם משבחים ואומרים, ברוך כבוד יי' ממקומו. ממקומך מלכנו תופיע". התיבות "והודו וגדלו" נודעו לגולדשמידט רק על-פי שני מקורות: כ"י פריס 606, וכ"י פריס 616.
118א: "ובכן צדיקים יראו וישמחו... כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ, ומלכות הרשעה והעליזה מהרה תעקר ותשבר, ותמלוך אתה יי' לבדך על כל מעשיך". נוסחה שזולת כה"י שלפנינו נמצאת רק בשני כתבי-יד: ותיקן 320 ופריס 616.
161א: אחרי תפילת נעילה באים פרטי מנהגים, שקצתם לא מצאנו בשום מקור אחר זולת כתב-היד שלפנינו: "ומתפללין ערבית כשאר ימי חול ואומרים אתה חוננתנו כמו במוצאי שבת ... ומבדילין על הכוס ואומרים בורא פרי הגפן ובורא מאורי האש על אור ששבת, ולכן מנהגנו לתת לכל אחד נר של שבת שעוה כדי להדליקו לומר ברכה על האור ששבת... ונושקים זה לזה ואומרים א' לחבירו תזכה בספר החיים ומקדשין הלבנה. ואין מברכין על הנר היוצא מן האבנים ולא על אור של גוים, אעפ"י שבמוצאי שבת מותר. תם ונשלם שבח לאל בורא עולם". וביד אחרת נוסף (בדיו בהירה יותר): "שנת ז"ה שמי" (חישוב פרט השנה אינו ברור).
183ב-184ב: "תחנון לשבת וכפור לר' אברהם זפרנא ז"ל, אהובים שנים נפגשו ונתחברו יחד, יום שבת קדש ויום כפור המיוחד". פיוט נדיר שבימינו איננו נמצא כפי הנראה בשום מקור ידוע זולת כתב-היד שלפנינו. בשנת תרס"ו העתיקו ש"א ורטהיימר מכתב-יד שלדבריו מצאו ''כתוב בתוך מחזור כת"י ... מכתבי-יד אשר היו עד עתה ספונים וגנוזים בגנזי הספרים בירושלם", אך שום כתב-יד כזה איננו ידוע לנו כיום בספרייה הלאומית. פיוט אחר של ר' אברהם זפרנא, "מי כמוך ויוצר לברית", נמצא בכ"י בהמ"ד לרבנים, ניו יורק, 4181 .Mic, ושם (221א) צוין במפורש ייחוסו של הפייטן לקורפו: "לר' אברהם זפרנא חזק מקורפו''.


[184] דף (נראה שחסרים דף אחד בין דפים 49-50, ודף אחד בין דפים 53-54). 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות במספר דפים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים (בעיקר בשוליים הפנימיים של חלק מהדפים), משוקמים במילוי נייר והדבקה. כריכת קלף חדשה.


נכתב בסיוע תיאורו של המומחה מר שלמה צוקר לכתב-היד שלפנינו (ראו חומר מצורף).


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא