מכירה פומבית 100
– כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
קדם
צור קשר עם בית המכירות
21.1.25
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל
לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.
אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.
פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.
הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).
בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.
במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.
למידע נוסף
כתב-יד, בית חכמה על שיר השירים – בכתב-יד המחבר הרה"ק רבי ישעיה יעקב הלוי מאלעסק, תלמיד הבעש"ט ומחכמי הקלויז בברודי
כתב-יד, בית חכמה – פירוש שיר השירים על דרך הקבלה, בכתב-יד קדשו של המחבר הרה"ק רבי ישעיה יעקב הלוי אב"ד אלעסק, מחכמי הקלויז בברודי ותלמיד הבעש"ט. [גליציה או פודוליה], תקס"ג [1803].
כתיבה אשכנזית רהוטה, מסודרת, עם מעט תיקונים, בכתיבת יד המחבר. בראש כתב-היד עמוד שער, עם פרט השנה תקס"ג. בסוף כתב-היד קולופון: "סליק יו'[ם] כ"ה ניסן תקסמך גימל". כתב-היד שלפנינו היה אחד מכתבי-היד של המחבר שקנה האדמו"ר הרה"ק רבי שלום מקאמינקא הראשון, והוא נדפס ביוזמת בנו האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא, בשנת תרנ"ח, בפאדגורזע, בדפוס שאול חנניה דייטשער.
הרה"ק רבי ישעיה יעקב הלוי מאלעסק (ת"ק בקירוב-תקע"א), גאון ומקובל קדוש, מחכמי הקלויז בברודי, שם היה תלמידו המובהק ומקורבו של הגאון המקובל רבי חיים צאנזר; ומאוחר יותר (כפי שהעיד האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא) התקרב גם למרן הבעש"ט (ראו להלן).
נשתמר בידינו תיאור מתקופת צעירותו בקלויז בברודי, מאת רבי חיים לאנדא אב"ד פודקאמין – ראש חכמי הקלויז, המספר על רבי ישעיה יעקב: "נהירנא כד הוי טליא... לא מש מתוך האוהל של תורה, וקרא ושנה הרבה ושמש ת"ח הרבה, עד שנעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק בנגלה ובנסתר..." (מתוך הסכמתו לספר "וחרב פיפיות").
בהיותו בקלויז היה רבי ישעיה יעקב מאלעסק לתלמידו המובהק של הגאון המקובל רבי חיים צאנזר, ראש חבורת המקובלים בקלויז (עליו כתב בעל ה"נודע ביהודה", שהיה חברו בלימוד תורת הנסתר: "כי כל כתבי קודש של האר"י ז"ל ויתר ספרי קבלה המקובלים במדינה זו... חוברו לו יחדיו והיו טמונים בסתר כנפיו סלה..."; והבעש"ט העיד עליו כי יש בו ניצוץ מנשמת התנא רבן יוחנן בן זכאי). רבי חיים צאנזר העריך במיוחד את תלמידו זה, ואמר עליו כי "מוחו לקבל אלף מוחין חכמים אחרים בדורו" (כך כותב הרה"ק רבי שלום מקאמינקא [השני] בהסכמתו לספר "בית מלכות" בשם זקנו הרה"ק רבי שלום מקאמינקא).
בשער המהדורה הנדפסת של החיבור שלפנינו נרמז בקצרה מעשה נס שאירע עמו, כשקיבל הסכמה משמים על חיבוריו הקדושים: "...אשר היה לו הורמנא מן השמים בנר מצוה בכתבו כתבי קודש". את הסיפור המפורט סיפר האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא: לאחר נסיעתו של הנודע ביהודה מברודי לפראג החליטו חברי הקלויז שמעתה יעשה כל אחד "שימוש" לרבי חיים צאנזר. רבי ישעיה יעקב קיבל על עצמו לחגור בכל יום את החגורה לרבי חיים צאנזר קודם התפילה. בזמן שעשה זאת, היה מכוון רבי ישעיה יעקב כוונות נשגבות. באותם ימים נמנע רבי ישעיה יעקב מלכתוב את חידושיו הרבים, מחשש לביטול תורה. פעם אחת החליט כי יערוך בדיקה ויראה אם בשמים רוצים שיכתוב חידושי תורה. הוא לקח נר קטן בידו והדליקו, באומרו כי יכתוב כל עוד הנר דולק וכשירגיש שהאש מגיעה לאצבעותיו – יפסיק. זה היה בליל חורף ארוך והנר דלק בנס כל הלילה. מסיבה זו התאחר בבוקר להגיע אל רבי חיים צאנזר לחגירת החגורה. כאשר הרגיש רבי חיים צאנזר כי הוא מהרהר בכך שקיבל רשות מן השמים לכתוב – גער בו ואמר לו "תועבת ה' כל גבה לב" (רבי יצחק ווייס, אלף כתב, חלק ב, בני ברק תשנ"ז, אות תקיב; בספר "אוצר הסיפורים", חלק א, ירושלים תשי"א, עמ' י-יב, שם מובאת גירסה אחרת של מעשה הנס).
הרה"ק מספינקא הוסיף (אלף כתב, שם) כי "אחרי כל זה נעשה תלמידו של הבעש"ט הקדוש", ומוסיף כי כשהגיע פעם אחת אל הבעש"ט, הזכיר לו הבעש"ט את הפסוק הנ"ל שאמר לו רבי חיים צאנזר, וכך ראה את גודל רוח הקודש של הבעש"ט.
בסוף ספר "בית חכמה" הנדפס, נוספו שני ליקוטים נוספים מכתביו של רבי ישעיה יעקב מאלעסק (שאינם בכתב-היד שלפנינו): פירוש "מעלי שבתא" על מזמור קז בתהלים (הודו), ופירוש "שער האחד" על מאמר "כגוונא". המנהג לומר "הודו" לפני מנחה של ערב שבת נתייסד על ידי הבעש"ט (ראו מאמרה של רבקה ש"ץ הנזכר להלן) והמנהג לומר "כגוונא" לפני ערבית של שבת נקבע כנראה על ידי חכמי הקלויז בברודי, אך התפשט בדור השני של החסידות. מתוך פירושו של רבי ישעיה יעקב למזמור קז עולה כי עמד לפניו פירושו של הבעש"ט על מזמור זה (ראו: רבקה ש"ץ, פירושו של הבעש"ט למזמור קז, תרביץ מב, תשל"ג, עמ' 158).
הספר "וחרב פיפיות" הוא ספרו היחיד של רבי ישעיה יעקב מאלעסק שהדפיס בחייו, בלבוב תקמ"ז (עם הסכמות חכמי הקלויז בברודי, רבי שמואל בנו של רבי חיים צאנזר, הרה"ק רבי ישכר בער מזלאטשוב בעל "מבשר צדק" ו"בת עיני", ועוד). שאר חיבוריו נותרו בכתבי-יד, בכרכים רבים. הרה"ק רבי שלום מקמינקא (הראשון) קנה את כתביו של רבי ישעיה יעקב מאלעסק מידי יורשיו, וממנו עברו הכתבים בירושה דור אחר דור, עד הרה"ק רבי אלעזר מאושפיצין (חתן ה"דברי חיים" מצאנז). כמה מן החיבורים הובאו לדפוס ביוזמת הרה"ק רבי יהושע מקאמינקא ובנו הרה"ק רבי שלום מקאמינקא (השני), על ידי בן משפחתם – רבי עזריאל יצחק מקאמינקא: בית המלכות – על מגילת רות, קראקא תרנ"ב; נתיב החכמה – על השיעורים בש"ס ובפוסקים, קראקא תרנ"ב; והחיבור שלפנינו – בפאדגורזע תרנ"ח. בספרים אלו נדפסו הסכמותיהם של גדולי האדמו"רים וצדיקי החסידות של אותו דור, בהם הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, הרה"ק רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי אליעזר צבי סאפרין מקומרנא, הרה"ק רבי יהודה צבי מדולינא והרה"ק רבי יוסף מאיר מספינקא.
מהסכמות אלו ניתן לראות את גודל חביבות הכתבים בעיניהם ואת הערצתם אל המחבר, וכן את הברכות המאליפות שהם מרעיפים על מי שיזכה להדפיס את הכתבים ולהביאם אל ביתו. הרה"ק משינאווא, כותב בהסכמתו על החיבור שלפנינו: "ושמירה היא להביא ברכת חיים אל ביתו". הרה"ק מבאבוב מברך בהסכמתו את המסייעים בהדפסת ספר זה: "ובוודאי יוושעו כל המסייעים בישועות גדולות בנפש ובגוף...". הרה"ק מבעלזא, מברך כי "זכות המחבר יגן עליכם להתברך בכל טוב". הרה"ק רבי יוסף מאיר מספינקא כותב על חיבוריו: "...החבורים הנ"ל ודאי יהיו לברכה ולשמירה מעולה בתוך בית הקונה אותם והמסייע להדפסתם...", ומוסיף כי זכות המחבר הקדוש "יעמוד להם ולזרעם שינצלו מכל נגע ומחלה ויתברכו ממעון הברכות בברכה המשולשת – בני חיי ומזוני רויחא..."; ובברכות אלו מברך בהסכמתו גם הרה"ק מדולינא.
על חביבות כתביו של המחבר בעיני גדולי החסידות, אנו קוראים גם בהסכמת האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא, המספר כיצד שבחו את ספרו הרה"ק מרופשיץ ותלמידו בעל "דברי חיים" מצאנז, וכן הרה"ק מזידיטשוב ותלמידו הרה"ק מקומרנא: "וזכרני איך כי בעת שבאתי פעם ראשון לפני מורינו ורבינו הגאון הקדוש המפורסם רשכב"ה מרן מוהר"ח מצאנז זצקללה"ה שאל אותי אם יש לי הסה"ק חרב פיפיות, וסיפר לי איך שגם רבו הוא מרן הקדוש והטהור מראפשיץ זצקלל"ה שיבח הסה"ק הנ"ל לפניו והרבה בשבחו והיה חביב לפניו עד מאוד, וכן שמעתי ממורי הגאון הקדוש מוהריצ"י מקאמארנא זצקללה"ה שהיה מפליג בשבח הסה"ק הנ"ל ושאר חיבוריו היקרים ואמר שרבו הה"צ הקדוש מזידיטשוב זצללה"ה ג"כ הפליג בשבח הספרים של הרב המחבר זצ"ל".
לימים התקבל רבי ישעיה יעקב לרבה של טשיהאן (פודוליה, כיום: Teofipol, אוקראינה). בדף שנספח (בחלק מהעותקים) בסוף הספר עולם גדול – מדרש לפירושים, לרבי אליעזר פישל מסטריזוב, שנדפס בזולקווא תק"ס, מופיעה הסכמת רבי ישעיה, המכונה שם "הרב המאה"ג המקובל האב"ד דק"ק טשיהאן נ"י בעל המחבר ספר חרב פיפיות". מעט מאוחר יותר התקבל לאב"ד אלעסק שבגליציה (בקרבת העיר ברודי, כיום: Olesko, אוקראינה). בהסכמתו משנת תקס"ח לספר נחל אשכול (דובנא תקס"ט), הוא מכונה: "...החסיד המקובל איש אלקי האב"ד דק"ק אלעסק ודק"ק טשיהאן".
בשנים האחרונות הולכים ונדפסים כתביו של הרה"ק מאלעסק, במהדורות ראשונות מכתבי-ידו, וכן נדפסים חיבוריו שכבר נדפסו קודם לכן, במהדורות חדשות. ישיבת המקובלים "שער השמים" בירושלים הדפיסה לראשונה מכתב-יד קדשו ארבעה חיבורים: ספר עצי עדן, דרושים על התורה (בשנת תשס"ב); ספר ארץ טוב, בענייני קבלה (בשנת תשס"ב); ספר הפרצוף, רזי תורה על ספר בראשית (בשנת תשס"ה); וספר תפוחי זהב, על סדר מצוות התורה (בשנת תשס"ח). בשנת תשע"ט נדפס ספר נוסף לראשונה מכתב-יד קדשו: ספר תפוחי זהב, על חומש ויקרא (שני חלקים), בהוצאת עוז והדר.
[1], כז דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני עש בודדים. חיזוק בנייר דבק במספר מקומות. כריכה חדשה, עם סימניה.
