מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
קדם
21.1.25
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.

אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.

פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.

הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).

בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.

במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.


למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 57:

כתב-יד אוטוגרפי – ספר אמרות טהורות, בכתיבת המחבר רבי שמואל גארמיזאן – חיבור שלא נדפס – ירושלים, המאה ה-17

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $36,000 (₪128,988)
מחיר כולל עמלה: $ 45,000 (₪161,235)
מחושב לפי השער שנקבע על ידי בית המכירות ביום המכירה
מחיר פתיחה:
$ 10,000
הערכה :
$20,000 - $30,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 21.1.25 בבית המכירות קדם
תגיות:

כתב-יד אוטוגרפי – ספר אמרות טהורות, בכתיבת המחבר רבי שמואל גארמיזאן – חיבור שלא נדפס – ירושלים, המאה ה-17

כתב-יד, ספר אמרות טהורות – על תורה, נביאים וכתובים, בכתיבת יד המחבר רבי שמואל גארמיזאן. [ירושלים, המחצית השנייה של המאה ה-17 בקירוב].
כרך גדול. רובו בכתיבה אוטוגרפית של הרב המחבר, ומיעוטו בכתיבה אחרת. בראשי העמודים נכתב תחילה: "ק"א [=קונטרס אחרון] לספר אמרי אמת". כותרת זו נמחקה ונכתב במקומה: "אמרות טהורות".
בראש כתב-היד מופיעה הקדמה מעניינת שכתב רבי שמואל גארמיזאן, ומאוחר יותר העביר עליה קוים למחיקה. בראש הקדמה זו מסגרת מעוטרת שבה נכתב: "ספר ים הגדול – אשר חברתי אני הצעיר קטון וזעיר שמואל גארמיזאנו והוא ביאור אתנ"ך [=אורייתא תורה נביאים כתובים] על דרך רמז וביאור מסרות שבכל פסוק מלבד ספר תורת אמת וספר לחם פנים אשר חברתי כבר והנה זה הים גדול ורחב ידים שם רמז ואין מספר מסרות קטנות עם גדולות עד אין חקר והנה הנם ג' ספרים על אתנ"ך ואיש לדרכו פנו בס"ד". גם שורות אלה נמחקו על ידי המחבר. בהקדמתו הוא מספר כי למעשה כתב שלושה חיבורים על התנ"ך, אחד על "דרך האמת" (הקבלה), השני על דרך הפשט והדרש, והחיבור שלפנינו שהוא על דרך הרמז והמסורה. בתחילה חשב לחבר את כל החיבורים יחד, אך בהמשך נמלך בדעתו וכתב כל אחד מהם בנפרד, כדי להקל על הקוראים, "שכל אחד כפי שורש נשמתו כך נכספה נפשו וכך כלתה נפשו כמבואר במקומו ויש בוחר בפשט ויש בדרש ויש ברמז ויש בסוד". בין היתר מזכיר קטע שכתב בהקדמת חיבורו לחם פנים, ובו כותב גם על עצמו: "וכבר הודעתיך בחבור לחם פנים שבימי חורפי מקדמוני בי דבר רוח ה' והרבצתי תורה ברבים שמ"ע שחרית מנחה ערבית...". על חיבורו שלפנינו כותב: "ומובטח אני באבי שבשמים שהמעיינים והדרשנים המרביצי תורה ימצאו חן בעיני ספר זה ויערב להם כמו נופת צופים כטעם לשד השמן שמן ששון שמן משחת קודש...".
החיבור שלפנינו לא נדפס.


רבי שמואל גארמיזאן (ש"ס-תל"ה בערך), מגדולי חכמי ירושלים בדורם של הרב המג"ן ורבי יעקב חאגיז. נולד כנראה בשאלוניקי ובגיל צעיר הגיע לירושלים. בראשית שנות הת' יצא בשליחות ירושלים, ובחזרתו משליחותו (כנראה בחורף של שנת ת"י) נשבה על ידי שודדי מאלטה. הדבר התברר מתוך מכתביו של רבי שמואל אבוהב שעסק בפדייתו (ראו על כך בהרחבה: מאיר בניהו, מבוא לתולדותיו, בראש הספר אמרי בינה, על מסכת סנהדרין, ירושלים תשמ"ט). לאחר מכן חזר לירושלים, ובשנת תכ"ב הוא נזכר כראש בית הדין בירושלים בסידור גט (בניהו, שם). בירושלים היה מחכמי ישיבת בית יעקב (ויגה), שרבי יעקב חאגיז עמד בראשה, יחד עם גדולי חכמי אותו דור – רבי משה גאלאנטי (הרב המג"ן), רבי אברהם אמיגו, רבי אברהם בן חנניה, ועוד. מעמדו בירושלים היה בין גדולי החכמים. גדולי בעלי ההלכה בארץ ישראל, מצרים ותורכיה, שלחו לו את שאלותיהם ופסקיהם, כפי שעולה מספר השו"ת שלו. המעמד הגבוה שלו בירושלים עולה גם מסדר החותמים שראה החיד"א ב"כתב ישן", בו חתומים: "מהר"ש אלגאזי ראשון ומהר"ש גארמיזאן הנז' שני והרב המג"ן שלישי ומהר"י חאגיז בעל עץ חיים רביעי..." (שם הגדולים, בערכו של רבי שמואל). בין גדולי תלמידיו בירושלים היה רבי משה ן' חביב.
רבי שמואל גארמיזאן היה מגדולי המחברים שבכל הדורות, עד שהחיד"א כותב על היקף חיבוריו: "דבר המבהיל על הרעיון על כל כתביו". הוא כתב חיבורים בכל מקצועות התורה, חידושים על הש"ס, בתנ"ך, בהלכה ובאגדה, בנגלה ובנסתר. פרופ' מאיר בניהו כותב עליו (שם): "רבי שמואל גארמיזאן גדול המחברים היה. לא קם כמותו פרשן שפירש את כל מסכתות הש"ס כולן, על כל דיבור ודיבור ועל כל תג ותג ולא רק מסכתות שיש עליהן גמרא... כמעשהו בפירוש התלמוד כך מעשהו בכתבי הקודש, שלא הניח ידו מלבארם וגם לפרשם בדרך פרד"ס וחזר ופירשם...". החיד"א מתאר (בשם הגדולים, שם) את הידוע לו על כתביו: "ומהר"ש גארמיזאן הנזכר הפליא לעשות שיטות גדולות על כל התלמוד, ויש מסכתות שעשה מהדורא בתרא, ופירוש לזרעים וטהרות, ודרושים ארבעים חמשים בכל פרשה, וביאורים לד' טורים, וכמה ספרים משו"ת. ואני ראיתי מכתבי הרב הנזכר קרוב לת"ר פליגוס [=גליונות], וידעתי נאמנה כי זה מיעוטא דמיעוטא מאשר כתב ומרובי ספריו אשר מזכיר בכתיבותיו. גם ראיתי שיטת ברכות לו ז"ל כולה על דרך האמת יותר מחמשים פליגוס. גם כל ספריו טורים ופוסקים כתובים בגליונות הרבה מאד. דבר המבהיל על הרעיון על כל כתביו. ובעוונותינו הרבים לא זכינו שנדפס מכתביו שום דבר, ולא יצא מכתביו העצומים כלל...". רק בדור האחרון, החלו לצאת לאור חיבוריו מכתב-יד, בהם עשרה כרכים של חיבורו "אמרי בינה" על מסכתות הש"ס, בהוצאת יד הרב נסים (ירושלים, תשמ"ח-תשנ"ג).
בפירוט כתבי-היד שנותרו מחיבוריו, מזכיר בניהו (במבוא שם, עמ' לח) גם את כתב-היד שלפנינו. הוא כותב כי ראה אותו לרגעים אחדים בידי סוחר ספרים בירושלים. הוא כותב בין היתר כי הסוחר "לא הרשני לעיין בכתוב-היד אלא לרגעים אחדים ומנע ממני להעתיק את הקדמת רש"ג בדף קמא שנמחקה, שבה מצויות ידיעות חשובות עליו ועל ספריו...".


[144] דף (עם כמה ספירות דפים מקוריות, חלקן נמחקו; הושאר מספור המתחיל בדף קמא). לא שלם בסופו (לא ידוע מספר הדפים החסר). 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במיוחד בחלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא