מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
קדם
21.1.25
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.

אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.

פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.

הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).

בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.

במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.


למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 59:

מכתב ותשובה הלכתית חתומה מאת בעל ה"נודע ביהודה" – פראג, תקכ"ז / קונטרסים בכתב-יד מהשואל רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג ...

נמכר ב: $70,000 (₪250,810)
₪250,810
מחיר פתיחה:
$ 40,000
הערכה :
$60,000 - $100,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 21.1.25 בבית המכירות קדם
תגיות:

מכתב ותשובה הלכתית חתומה מאת בעל ה"נודע ביהודה" – פראג, תקכ"ז / קונטרסים בכתב-יד מהשואל רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג, עם טיוטות מכתביו אל ה"נודע ביהודה" ואל רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג

חמשה קונטרסים בכתב-יד, הכוללים התכתבות הלכתית בין ה"הנודע ביהודה" ורבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג. [סתיו תקכ"ז, 1766-1767 בקירוב]:

· קונטרס בכתב-יד, הכולל: מכתב חתום בכתב-יד-קדשו של רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג, בעל ה"נודע ביהודה", ותשובה הלכתית (7 עמ' בכתיבת יד סופר) עם הוספות ותיקונים בכתב-ידו של ה"נודע ביהודה", ועם דברי סיום וחתימה נוספת בכתב-יד-קדשו של בעל ה"נודע ביהודה". פראג, כ"ה כסלו תקכ"ז [27 בנובמבר 1766]. קונטרס זה נשלח אל רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג (Göding, הסמוכה לניקלשבורג, מורביה). בצדו החיצוני כתובת הנמען בגרמנית, עם שרידי חותמת שעווה.

· ארבעה קונטרסים בכתב-ידו של הרב השואל רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג: שתי טיוטות של השאלה הראשונה אל ה"נודע ביהודה", בראש אחת מהן הכותרת: "בלשון הזה שאלתי מאת הגאון הרב מהר"י לנדא אב"ד מפראג"; טיוטת מכתב תשובה מרבי פרץ הנ"ל על תשובת ה"נודע ביהודה" – עם הכותרת: "זאת השבתי על תשובת הרב הגאון אב"ד ור"מ דק' פראג מהור"ר יחזקאל סגל לנדא"; וטיוטת מכתב תשובה מרבי פרץ הנ"ל על תשובת רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה בעניין זה – עם הכותרת: "זאת תשובתי על דברי הגאון הרב מדינה מהור"ר גרשון פוליץ נר"ו".
תשובות הלכתיות אלו עוסקות בנידון אלמנה שילדה בת לאחר מיתת בעלה, ומרננים עליה כי נולדה מאיש אחר. בשל כך נטען כי הבת שנולדה איננה פוטרת אותה מ"זיקת יבמים" לאחיו של המנוח, שהיה אז ילד קטן כבן שלוש, והיה צריך להמתין לו יותר מעשר שנים עד שיהיה ראוי לחלוץ. ה"נודע ביהודה" בתשובה שלפנינו מתיר לאשה זו להינשא ללא חליצה, ומבטל את חשש הרינונים נגדה. תשובת ה"נודע ביהודה" שלפנינו נדפסה בתשובות "נודע ביהודה" (קמא, סימן סט), ללא מכתב הפתיחה שלפנינו. שאר כתבי-היד שלפנינו – קונטרסי השו"ת של רבי פרץ פראנקל – לא נדפסו למיטב ידיעתנו (גם תשובת רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג בנושא, עליה הגיב רבי פרץ, לא נדפסה ככל הידוע לנו).
במכתבו שבראש הקונטרס, כותב ה"נודע ביהודה" בשבחו של רבי פרץ: "שלו'[ם] וישע רב לאור נערב, רב וצורב, ה"ה כבוד הרב המופ'[לא] ומופלג, חכם וסופר, דומה לעופר, אשכול ה[כופר], כבוד שמו מוהר"ר פרץ נר"ו". הוא כותב שלמרות טרדתו מצא פנאי לענות על השאלה, והיא מצורפת בהמשך הקונטרס, אך מתנצל על השתהות העניין: "יען לא הי' לי מעתיק להעתיק, לכן אשתהי עד היום, ובזה שלו'[ם] דברי או'[הבו] הד"ש תמיד, הק' יחזקאל סגל לנדא". לאחר חתימתו מוסיף שורת ברכה נוספת לבני ביתו של רבי פרץ: "לכל אשר לו שלו'[ם]".
בסיום התשובה ההלכתית בכתיבת הסופר, הוסיף ה"נודע ביהודה" שתי שורות בכתב-ידו, בהן כותב כי מן הראוי להפנות את השאלה לרב מדינת מורביה, רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג: "אמנם הואיל ומ[עשה] זה אירע אליכם במדינת מערהין, לא בעינא להתיר עד שיורה ג"כ מחו'[תני] הגאון מוהרר"ג אב"ד דמדינה להתיר, ובזה שלו'[ם], דברי הק' יחזקאל הנ"ל". המילים האחרונות: "ובזה שלום" והחתימה, לא מופיעות בנדפס שם, בספר "נודע ביהודה".

רבינו יחזקאל הלוי לנדא (תע"ד-תקנ"ג), מגדולי עמודי ההוראה שבכל הדורות. מגיל צעיר נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. למד 17 שנה ב"קלויז" המפורסם של חכמי ברודי, גדולי דורם, שנודעו לתהילה בלימוד הנגלה והנסתר, בהם רבי חיים צאנזיר ורבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). בשנים ההן למד את כתבי האר"י בחברותא עם ר"ח צאנזיר, גדול יושבי ה"קלויז". בברודי גם כיהן כ-10 שנים כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שהיו בה. בשנת תק"ה בערך עבר לכהן ברבנות העיר יאמפלא (Jampol), ובשנת תקי"ד עלה לכהן ברבנות העיר הגדולה פראג. בשבתו בפראג הקים ישיבה גדולה שבה העמיד אלפי תלמידים, מהם רבים מגדולי אותו הדור. תלמידו הנודע רבי אלעזר פלקלס בעל "תשובה מאהבה", כותב עליו בהספדו: "העמיד כמה אלפים תלמידים בעולם, מהם כמה מאות מורי הוראות בישראל ויושבי כסאות למשפט" (עולת החודש השלישי, יז, דף פה ע"א).
שאלות הלכתיות לאלפים נשלחו אליו ממקומות מרוחקים ביותר, ורבות מהן נדפסו בסדרת ספריו "נודע ביהודה". החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר "נודע ביהודה": "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...". הנודע ביהודה כותב באחת מתשובותיו, על אחד מחידושיו שחידש: "ולדעתי כיוונתי בזה דבר אמיתי בתורת משה" (אבן העזר, מהדורא תניינא, סימן כג, ב). על תשובה זו כותב בעל ה"חתם סופר" באחת מתשובותיו (ח"ב, אבה"ע, סימן צה): "ודבר אלקים בפיו, אמת".
הגאון רבי פרץ פרנקל אב"ד געדינג (נפטר י"ג שבט תקל"ג), מצאצאי רבינו פרץ בעל התוספות. בנו ותלמידו של הגאון רבי שלמה אב"ד געדינג. כיהן ברבנות מעהריש-אויסע ובשנת תק"ל עלה על כסא הרבנות בגעדינג (דרכי משה החדש, עמ' כד). בתשובה שלפנינו מתברר כי כבר בשנת תקכ"ז היה מעורב בענייני הוראת דין והלכה בקהלת געדינג. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בקובץ "צפונות" (גליון טו, עמ' כד-כט) התפרסמה התכתבות בדיני "שמות גיטין" בין רבי פרץ לרבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג (רבי גרשון נפטר בשנת תקל"ב; ועל מקומו עלה לכהן הגה"ק רבי שמעלקא הורביץ אב"ד ניקלשבורג).
בין צאצאיו של רבי פרץ נמנה הגאון מהר"ם שיק אב"ד חוסט (תקס"ז-תרל"ט), שכן אמו הצדקנית רבקה (אחות הגאון רבי יצחק פראנקל-שוסבורג אב"ד פרוינקירכען), הייתה נכדת רבי פרץ אב"ד געדינג, ואף חמיו רבי פרץ פראנקל מהאליטש (הסמוכה לגעדינג) היה מנכדי רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג.


5 קונטרסים, הכוללים יחד כ-32 עמ' כתובים (7 עמ' של תשובת ה"נודע ביהודה", ו-25 עמ' בכתב-ידו של רבי פרץ פראנקל). כ-22-22.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט (שולי תשובת ה"נודע ביהודה" חסרים בצידם כחצי ס"מ לאורך כל דפי התשובה).

מקור: יתכן שקונטרסים אלה הגיעו מגנזי המהר"ם שיק אב"ד חוסט, מצאצאי רבי פרץ פראנקל אב"ד געדינג, שהגיעו לאחר מכן אל נכדו של מהר"ם שיק – ליאופולד קליין מברלין (רבי מאיר שטיין מטירנוי חתן רבי שלמה צבי שיק, כותב כי בביקורו בברלין בשנת 1915 ראה בבית ליאופולד קליין קונטרסי תשובות של רבי פרץ פראנקל. ראו חומר מצורף).