מכירה פומבית 100 – כתבי-יד וספרים עבריים חשובים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
קדם
21.1.25
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

לא ניתן להפריז בחשיבותו של אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, המשרטט קרוב לאלף שנות קיום יהודי בכל רחבי העולם – כאלף שנים של תרבות יהודית ותורנית, ספרותית ואמנותית.

אביגדור קלגסבלד ז"ל, אשר הלך לבית עולמו לפני כחמש שנים, היה מחשובי אספני האמנות היהודית במחצית השנייה של המאה ה-20 וחוקר יודאיקה בעל מוניטין. הוא יצר אוסף יוצא-דופן באיכותו שחלקים נרחבים ממנו עומדים כעת למכירה פומבית.

פריטים רבים באוסף פורסמו לאורך השנים בספרים ובמאמרים שחיבר מר קלגסבלד. כל פריט באוסף זכה לקיטלוּג מקצועי בידי מר קלגסבלד עצמו, אשר אף הוסיף על כך תיאור מפורט בכתב-יד רהוט בצרפתית, בליווי תמונות והסברים. התיאורים הללו סווגו לפי נושאים ונשמרו בתיקים, אשר עמדו לנגד עיני חוקרינו בכותבם את הקטלוג שלפניכם. מבין כלל מחקריו של מר קלגסבלד נציין את קטלוג כתבי-היד המרוקניים שפרסם בפריז בשנת 1980 – Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald – וכן את ספרו A l'ombre de Dieu: dix essais sur la symbolique dans l'art juif, שראה אור בבלגיה בשנת 1997. קלגסבלד נמנה גם עם מייסדי המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ), והוא אשר חיבר את קטלוג אוסף קלוני השמור היום במוזיאון, ואשר הוצג במוזיאון ישראל בשנת 1982.

הקטלוג שלפניכם כולל מבחר כתבי-יד, ספרים חשובים במהדורותיהם הראשונות והנדירות, עותקים מיוחסים ומוגהים, מכתבים וחתימות ממזרח וממערב, כולם יקרי-המציאות. מבין מאתיים הפריטים שבקטלוג, נזכיר מספר כתבי-יד עתיקים, דוגמת "ספר הפליאה" שנכתב בטריפולי (לבנון) בשנת רנ"ז (1497), "מושב זקנים" שנכתב בקרוטונה (איטליה) בשנת רל"ד (1473) – לשעבר כת"י ששון 409, "מדרש הגדול" שנכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר המפורסם מצנעא, תימן, רל"ג (1473), ומספר כרכים של פסקי-דין ממרוקו, הכוללים מאות אוטוגרפים ואלפי חתימות מחכמי מרוקו בערים השונות. באחד הכרכים מצוי מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של ר' חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (מקורם של פריטים רבים באוצר הספרים וכתבי-היד של משפחת אבן צור בפאס).

בין כתבי-היד על קלף נמנים סידורים מעוטרים ומאוירים, כדוגמת סדר תיקוני שבת לאר"י מעשה ידי הסופר והמאייר משולם זימל מפולנא (וינה, תע"ד, 1714) וכמה הגדות מאויירות בסגנון אסכולת מורביה. ספרים עם הגהות בכתב-יד הכוללים ספר "זוהר חדש" – העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, עם הגהותיו ועם חתימת החיד"א, כתב-יד "ספר הכוונות" בעריכת המקובל רבי נתן נטע הנובר, עם חתימתו והגהות רבות בכתב-ידו, וכתב-יד "פרי עץ חיים", שנכתב על ידי הסופר רבי משה מלובמלא, והיה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט. כן כולל הקטלוג כתבי-יד של חיבורים שלא נדפסו, בהם חיבור מתלמיד ה"פני יהושע" עם מכתב סמיכה מקורי מרבו – רבי יהונתן אייבשיץ, וכן חיבור חסידי עם מכתבי הסכמה מקוריים מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורוניסטייפול ובניו הקדושים.

במלאת 16 שנים להיווסדו ובקטלוג ה-100 שלו, כבוד גדול הוא לבית המכירות "קדם" להעמיד למכירה פומבית את אוסף קלגסבלד. אנו שואפים – ונמשיך לשאוף – להציע ללקוחותינו פריטים נדירים וחשובים, ולהציגם בקטלוגים איכותיים ומדויקים. גם בקטלוג שלפניכם השתדלנו לקיים שאיפה זו.


למידע נוסף
המכירה הסתיימה

פריט 62:

מכתב תשובה הלכתית – רבי יוסף שאול הלוי נתנזון בעל "שואל ומשיב" – לבוב, תרכ"ח

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $3,200 (₪11,466)
מחיר כולל עמלה: $ 4,000 (₪14,332)
מחושב לפי השער שנקבע על ידי בית המכירות ביום המכירה
מחיר פתיחה:
$ 1,500
הערכה :
$2,500 - $3,500
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 21.1.25 בבית המכירות קדם
תגיות:

מכתב תשובה הלכתית – רבי יוסף שאול הלוי נתנזון בעל "שואל ומשיב" – לבוב, תרכ"ח

מכתב (10 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל". לבוב, עש"ק שמות תרכ"ח [ינואר 1868].
דברי המשך למכתב תשובה אחר בענייני כלאי-בגדים וזיהוי מין הפשתן האסור בדיני שעטנז. נכתב בגב מכתב ארוך (2 עמ' גדולים) שקיבל מאת רבי שמואל רוזין-בלאט (רוזנבלט) מטשרנוביץ, אליו נשלחה התשובה הנ"ל.
רבי שמואל רוזנבלט כותב: "...בעבור שכתב לי במכתבו וז"ל: 'וע"כ יש לשאול עוד גדולי ישראל לפי שהוא דבר חדש ולא ירצו לשמוע לנו לאסור' – אזי מסרתי מכתב שלי וגם המכתב של רומ"כ מה שהיה כתוב לי בענין כלאים להרב מפה מטשערנאוויץ בכדי שהוא יאמר ג"כ חוות דעתו בזה, והנה השיב לי תשובה ארוכה ההיפך כפי דברי רומ"כ...". בהמשך הדברים מספר רבי שמואל על הוויכוח ההלכתי שהתגלע בטשרנוביץ בעקבות דיון זה, והוא מבקש מהגרי"ש נתנזון כי ישיב להם בקצרה או בארוכה את מסקנת דבריו לאיסור או להיתר. בתוך הדברים הוא מבקש בשם הרב מטשרנוביץ, לשלוח לו בחזרה את מכתבו המצורף, "כדי לשלוח אותו אל רב גדול בתורה...".
ה"שואל ומשיב" עונה לו: "...מכתבו עם מכתב הרב האבד"ק טשערנאוויטץ בזה הגיעו לנכון והנה מלתא מני אזדא...". הוא מבקר את הרב מטשרנוביץ שדחה את דבריו מבלי לענות על הוכחותיו ודבריו, אשר "בארתי דברי התוס' לאשורם ת"ל [תהלה לא-ל]... וע"כ יהיו להרב מה שכתב והנני שולח רצוף פה המכתב מהרב כמבוקשו של מעל'[תו], ולרוב הטרדות דבריי מעטו, הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל". לאחר החתימה הוא מוסיף כמה שורות נוספות: "שוב עיינתי שנית בדברי הרב...".
התשובה שלפנינו לא נדפסה, אולם בשו"ת שואל ומשיב, מהדורא קמא, חלק ג' (שכנראה נדפס בשנת תרכ"ח-תרכ"ט בערך, ראו מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000152914), מופיעה תשובה שכתב הגרי"ש נתנזון "אל הרבני והתורני מ"ה שמואל רוזינבלאט" בענין זה של זיהוי הקנבוס והפשתן – "בדבר שנהגו היתר בלבישת צמר עם פשתים הנקרא פלאקס אשר גדולם עלי סעמיא...".
בעיון בתשובה הנדפסת, נראה כי תחילתה הוא המכתב הקודם להתכתבות שלפנינו, אולם סוף התשובה הנדפסת, נכתב לאחר המכתבים שלפנינו, כי בתוך הדברים הוא כותב שם, שהוא חוזר בו מהאיסור ופוסק להתיר: "שוב ראיתי והנני חוזר בי, ולפענ"ד אף אם נסכים דקנבוס הנקרא האנף הוא מין פשתים, מ"מ אינו אסור בצמר... כיון שנקרא פשתים קנבוס הו"ל שם לווי... וב"ה שזכיתי לקיים מנהג עולם שנהגו היתר בהאנף קנאפליס, שכפי מ"ש למעלה היה נראה אסור, ולפי מ"ש יש היתר גמור...".
רבי שמואל רוזנבלט מטשרנוביץ, לא חזר בו מהאיסור שניסה לעורר על לבישת מין זה של קנבוס, ובשנת תר"ל הוציא בטשרנוביץ קונטרס "שאלתות דשמואל", ובו הוא מעורר על כמה עניינים, בהם גם ערעורו הנזכר כאן, על זיהוי הסיבים הנעשים מעלי צמח ה"סומניע" כמין פשתן הנאסר בכלאי בגדים. הוא מספר שם על תשובת רבי יוסף שאול הרב מלבוב שנשלחה אליו: "...שמסכים לדברי הנ"ל [לאסור], וכן ראיתי שנדפס בהספר שלו הנקרא ספר שואל ומשיב... בסימן קנ"ד כל ההעתקה ממה שהיה כתוב לי, אמנם אח"כ כתב והנני חוזר בי... מחמת שמהסומניע יש לו שם לווי היינו פשתים קנבוס, וע"ז כתבתי לו בחזרה שהוא ההיפך...", ובהמשך דבריו הוא מאריך לומר שהשיבוש בשינויי השמות של מין זה, הוא מהשטן "אשר הסית את כל האומות" לקרוא למין זה בשמות אחרים עם שמות לוואי.
מעניין לציין, כי בשנת תרל"ב, כתב ה"שואל ומשיב" הסכמה להדפסת הספר "שב שמעתתא" ובשולי ההסכמה הוא כותב בחריפות נגד קונטרס "שאלתות דשמואל" של ר' שמואל רוזנבלט הנ"ל: "הנני להודיע כי מבהיל אחד מטשערנאוויץ הדפיס איזה עלים קראם בשם שאלתות דשמואל, והוא מלא שטותים והבלים ואפיקורסות על דברי חכז"ל, לכן ידעו אחינו בני ישראל לבל יאמינו לדברי המחבר הזה בשטותיו והבליו, וצא צא יקראו לו" (ראו חומר מצורף).


[1] דף כפול (הכולל: 2 עמ' בכתב-ידו של ר"ש רוזנבלט, ורבע עמוד בכתב-ידו של הגרי"ש נתנזון). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא