פיתוחי חותם (לרבי יעקב אבוחצירא) – ירושלים, תרמ"ה – מהדורה ראשונה

פיתוחי חותם (לרבי יעקב אבוחצירא) – ירושלים, תרמ"ה – מהדורה ראשונה

ספר פתוחי חותם, פשטים ורמזים על התורה, מאת הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירא. ירושלים, דפוס אלחנן טענינבוים וגיסו המנוח אהרן עזיאל רוקח, תרמ"ה [1885]. מהדורה ראשונה.

בראש הספר הסכמות רבות (המופיעות גם ביתר ספרי המחבר).

המחבר, רבי יעקב אבוחצירא – ה"אביר יעקב" (תקס"ו-תר"מ), נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפילאלת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו].

כבר משנות העשרים לחייו, רוב רבני האזור נכנעו למרותו. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה.

איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב (מלכי רבנן, דף סו – וראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע המחבר מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול]. נפטר בדרכו לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו הנוספים: גנזי המלך; יגל יעקב; יורו משפטיך ליעקב; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, נתלתה בבתים רבים במרוקו, ותלויה עד היום הזה בארץ ישראל.
חתימות ורישומי בעלות: "ע"ה שלמה בן יחיאל אדהאן"; "יוסי בן מכלוף בן עלול".

[6], קנ דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 525.