הגדה של פסח – כתב-יד מאויר ומעוטר על קלף, מיוחס לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק – גרמניה, אולי פרנקפורט ...

הגדה של פסח – כתב-יד מאויר ומעוטר על קלף, מיוחס לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק – גרמניה, אולי פרנקפורט על המיין, תפ"ט, 1729

הגדה של פסח. כתב-יד מעוטר על קלף. מיוחס לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק. [גרמניה, אולי פרנקפורט על המיין], תפ"ט 1729.

דיו וצבע על קלף.

טקסט ההגדה כתוב בדיו שחורה, באותיות מרובעות, רובו מנוקד; טקסטים ביידיש כתובים בכתב אשכנזי בינוני (Vaybertaytsh); ההוראות ותיאורי האיורים כתובים בכתב ספרדי בינוני ("רש"י"). מרבית העמודים תחומים במסגרות מלבניות בצבע אדום, בכמה מקרים הכותרות או האיורים חורגים מגבולות המסגרת.

כתב-היד כולל את סדר ההגדה של פסח עם הוראות בעברית וביידיש. לאחר סיום ההגדה, בדף [28א] מופיעה הברכה על ספירת העומר, אחריה מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גאט" (ואריאציה ביידיש על "אדיר הוא"), אחריו הפיוט "אחד מי יודע" בעברית וביידיש (רובו כתוב בשני טורים), ומיד אחריו הפיוט "חד גדיא" בעברית וביידיש, בית אחר בית.

בראש עמוד השער מופיע שמו של בעל כתב-היד: "זה / הגדה שייך לכ' איצק בן / המנוח כמר זעלימן / איטינגן זל // בשנת / תפט לפק".

זהות יוצרו של כתב-היד ומקום מוצאו

כתב-היד אינו כולל קולופון או פרטים מפורשים בנוגע לזהות יוצרו או למקום יצירתו. בשנת 1985 ראתה אור פקסימיליה של כתב-היד בהוצאת "נהר", מלווה בהקדמה מאת חיה בנז'מין. בהקדמה זו מיוחס כתב-היד לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק, בהתבסס על הדמיון בינו ובין כתב-יד אחר של הגדה של פסח, שנוצר בידי סופר-אמן זה בפרנקפורט דמיין בשנת תצ"א (1731), וכולל קולופון מפורט. כתב-היד השני, שבשנת 1985 עוד היה מצוי באוסף פרטי בארה"ב, נרכש בשנת 1986 לאוסף המוזיאון היהודי בפרנקפורט, והוא מכונה כיום "הגדת פרנקפורט". עם פתיחת המוזיאון היהודי בפרנקפורט בשנת 1988 ראתה אור פקסימיליה של כתב-היד מלווה כרך מחקרי (ראו להלן). כתב-היד שלפנינו מוזכר אמנם בקצרה בכרך המחקרי, אך נראה כי מידת הקשר בין שני כתבי-היד עדיין מצריכה בירור נוסף.

המידע היחיד המסייע בקביעת מקום מוצאו של כתב-היד שלפנינו (להוציא סגנונו האמנותי) הוא שם הבעלים הנזכר בעמוד השער – איצק בן זעלימן איטינגן. בתיאורים שונים שהתפרסמו לאורך השנים הוא תואר ככתב-יד שמוצאו בעיר איטינגן (Öttingen) שבבוואריה, על שום אזכורו של שם זה בעמוד השער, ולעתים אף כונה "הגדת איטינגן". עם זאת, נראה כי זיהוי מוצאו בעיר איטינגן בטעות יסודו, וכי יש לקרוא את השם "איטינגן" כשם משפחתו של בעל כתב-היד בלבד, ולא כמקום יצירתו. כמה משפחות בשם זה חיו בפרנקפורט דמיין במאה ה-18, ובאם יוצרו של כתב-היד הוא אכן הסופר-האמן הנזכר לעיל, ייתכן כי גם כתב-היד של "הגדת איטינגן" נוצר, למעשה, בפרנקפורט דמיין.

העיטורים

עיטורי ההגדה כוללים עמוד-שער עם איור על פני כל שטחו, שבעה עמודים עם איורים מיניאטוריים, חמישה-עשר איורים גדולים על פני כשליש מהעמוד (רובם מתארים את סיפור ההגדה) ועוד עשרים ושבע תיבות-פתיחה מעוטרות בסגנונות שונים. פרטי העיטורים וגודלם הם כדלקמן:

דף 1א: המרגלים נושאים אשכול ענבים. שליש עמוד.

דף 2א: שער ארכיטקטוני מאויר על עמוד שלם, בראשו צמד מלאכים אוחזים קרטוש, במרכז דמויותיהם של משה ואהרן ובתחתית תיאור עקדת יצחק בין שני בסיסי-עמודים מעוטרים בראשי-אריות.

דפים 3ב-4א: שנים-עשר סימני הסדר, מיניאטורות, 6.5X3.5 ס"מ בקירוב.

דף 4ב: תיבת הפתיחה "יום" מוקפת מסגרת מלבנית פרחונית, מימינה דמות אישה ומשמאלה דמות גבר אוחז גביע ונשען על כרית.

דף 5א: אותיות תיבת הפתיחה "ברוך" מעוטרות בפרחים.

דף 6א: צמד אריות גדולים אוחזים מדליון עם המילה "הא", בראשו כתר גדול ומעוטר ותחתיו דמות אישה ועיטורי עלים. חצי עמוד.

דף 6ב: תיבת הפתיחה "מה" מעוצבת כסרטי-בד צבעוניים, לצידה דמות יהודי.

דף 7א: איור מלווה בתיאור "צורת חכמים מסובין בבני ברק ומספרים ביציאת מצרים כל הלילה". שליש עמוד.

דף 7ב: משמאל ומימין לתיבת הפתיחה "ברוך" שתי דמויות – גבר ואשה – יושבות ליד שולחן וקוראות בהגדה; בהמשך הדף: "צורת ארבעה בנים דברי [!] תורה" – איורי ארבעת הבנים על פני שליש עמוד.

דף 8ב: איור לפסוק "מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו...", מתאר עבודה זרה ואת אברהם בארץ כנען. שליש עמוד.

דף 9א: איור מלווה בפסוק "ויעבר אברהם בארץ... וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים...", מתאר את אברהם והמלאכים. שליש עמוד.

דף 9ב: איור מלווה בפסוק "בשבעים נפש ירדו אבותינו מצרימה", מתאר את בית יעקב יורדים מצרימה. שליש עמוד.

דף 10א: איור מלווה בפסוקים "ויבן את פתם ואת רעמסס", "ויפן כה וכה ויך את המצרי", מתאר את משה הורג את המצרי וברקע בניית הערים פיתום ורעמסס. שליש עמוד.

דף 10ב: איור מלווה בפסוקים "ויצו פרעה כל הבן הילוד היארה תשליכהו", "ותרד בת פרעה לרחץ על היאר", מתאר השלכת ילדים ליאור ואת מציאת משה. שליש עמוד.

דף 11א: איור המתאר את מכת הדבר, עפ"י הפסוק "הנה יד ה' הויה במקנך...". שישית עמוד.

דף 11ב: איור מלווה בפסוקים "וישלכהו ארצה ויהי לנחש", "ויאמר אל פרעה כה אמר ה'", מתאר את משה ואהרן לפני פרעה וברקע נוגשי פרעה מכים בבני ישראל. שליש עמוד.

דפים 12א-12ב: עשר המכות, מיניאטורות, 6.5X6.5 ס"מ בקירוב.

דף 13א: איור מלווה בפסוק "ובכה ובעמך ובכל עבדך יעלו הצפרדעים", מתאר את מכת הצפרדעים. שליש עמוד.

דף 13ב: איור מלווה בפסוקים "וינער ה' את מצרים בתוך הים", "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים", מתאר את חציית ים סוף וטביעת המצרים. שליש עמוד.

דף 14ב: איור המתאר את משה על הר סיני ומתן התורה. שליש עמוד.

דף 15א: איור מלווה בפסוק "וככה תאכלו אתו..." המתאר אכילת זבח פסח. שליש עמוד.

דף 16א: אותיות תיבת הפתיחה "הללויה" גדולות במיוחד, צבעוניות ומעוטרות בדגמים צמחיים.

דף 21א: איור המתאר את דוד המלך כורע ומתפלל. שליש עמוד.

דף 23א: תיבת הפתיחה "נשמת" כתובה בזהב בתוך מדליון מעוטר, מוקף בדמויות נשים (מלאכים?), עמודים אדריכליים, עיטים, פני-אדם וזוג ארנבות.

דף 24א: אותיות תיבת הפתיחה "שוכן" גדולות ומעוטרות בפרחים צבעוניים; ממוקמת מעל שני ענפים עם פרחים גדולים.

דף 24ב: תיבות הפתיחה "ובמקהלות" ו"ישתבח" כתובות באותיות צבעוניות; משני צדי תיבת "ישתבח" איורים המתארים צייד מכוון את רובהו אל דוב הנתקף על ידי כלבי ציד.

דף 26ב: אותיות תיבת הפתיחה "כי" גדולות ומעוטרות בפרחים צבעוניים; ממוקמת מעל שני ענפים עם פרחים גדולים.

דף 28א: איור של בית המקדש. שליש עמוד. תחתיו: אותיות תיבת הפתיחה "ברוך" גדולות וצבעוניות והיא ממוקמת מעל שני ענפים עם פרחים גדולים.

דף 28ב: סביב תיבת הפתיחה "אלמעכטיגר" מופיעים איורי ציפורים, סל עם פרחים, קרני שפע וזרי פרחים.

דפים 29א-30ב: תיבת הפתיחה "אחד" ושתים-עשרה תיבות הפתיחה הנוספות של הפיוט "אחד מי יודע" מעוטרות במסגרות, בכמה דגמים מתחלפים, ברובן איורים בדגמים צמחיים ובשתיים מהן מופיעים גם פני-אדם.

דפים 31א-32א: תיבת הפתיחה "חד גדיא" מוקפת מסגרת מעוטרת ושתי דמויות נשים; עשרה איורים מיניאטוריים לפיוט "חד גדיא" מופיעים בשולי הדף, גודל ממוצע 4X3 ס"מ (חלקם גדולים או קטנים יותר).

כמקובל בכתבי-יד רבים של הגדות של פסח מהמאה ה-18, גם איורי הגדה זו מתבססים על איורים מוקדמים יותר, אשר הופיעו בדפוסי "הגדת ונציה" (ונציה, שס"ט, 1609) ו"הגדת אמשטרדם" (נדפסה לראשונה באמשטרדם בשנת 1695); לעתים שילב האמן באיור אחד מוטיבים שנלקחו משתי ההגדות הללו גם יחד. על מאפיין זה מעירה חביבה פלד-כרמלי בקטלוג התערוכה "המצייר ביציאת מצרים, הגדות מצוירות מן המאה הי"ח" (מוזיאון ישראל, 1983, עמ' 28), אשר משולבים בו חמישה מאיורי ההגדה שלפנינו (היא מתוארת בקטלוג כ"הגדה מאיטינגן, גרמניה").

[32] דף (2 דפים בודדים + 15 קונטרסים בני שני דפים, bifolios), 31X20 ס"מ. מצב משתנה, דפים רבים במצב טוב עד טוב מאד, לעתים עם כתמים קלים. כ-20 דפים במצב טוב עד בינוני, עם פגעי רטיבות וכתמים ישנים, חלקם כהים, עם פגיעות בטקסט ומריחות צבע במסגרות ההיקפיות, בדרך כלל ללא פגיעות באיורים (להוציא מקרים בודדים). סימני עש ומספר קרעים, בעיקר בשוליים הפנימיים, חלקם משוקמים. קמטים במספר דפים. כריכה מקורית, קלף צבוע בגוני חום-אדמדם ואוכרה, עם עיטורים מוטבעים, חלקם בזהב, בדגמים צמחיים, עם פרחים, ציפורים וכוכבים. נזקים בכריכה משוקמים שיקום מקצועי; דפי בטנה חדשים.

ספרות

• הגדה של פסח, איטינגן, תפ"ט (1729), כתב וצייר יעקב בן מיכאל מיי סגל. מהדורת פקסימיליה. הקדמה מאת חיה בנז'מין (עברית ואנגלית). תל-אביב, הוצאת נהר, 1985. מהדורה נוספת: הוצאת משכל, 2001.

• המצייר ביציאת מצרים, הגדות מצוירות מן המאה הי"ח. מחקר וטקסט: חביבה פלד-כרמלי. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, תצלומים 37, 38, 64, 88, 98, 118.

•Die Frankfurter Pessach-Haggadah: eine illustrierte Handschrift des Jakob ben Michael May Segal von 1731 im Jüdischen Museum der Stadt Frankfurt. Frankfurt am Main: Propyläen-Verlag, 1988.

• הרקע ההיסטורי של הגדת פרנקפורט, 1731, מאת יוהנס וכטן. נדפס ב"דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות", כרך י', 1989, עמ' 183-186.

כתב-היד מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 23800.