הגדה של פסח עם ערבית לפסח, מתורגמות לערבית-יהודית – כתב-יד מעוטר – בגדאד, תרמ"ד, 1884

הגדה של פסח עם ערבית לפסח, מתורגמות לערבית-יהודית – כתב-יד מעוטר – בגדאד, תרמ"ד, 1884

כתב-יד מעוטר, "סדר ערבית של פסח", עם "סדר הגדה של פסח", ועם תרגום ההגדה לערבית-יהודית, מעשה ידי "הבחור מאיר יצחק מאיר חיים משה גבאי". בגדאד, תרמ"ד [1884].

דיו וצבע על נייר.

כתב-יד מרשים במיוחד, כתוב ומעוטר ביד אמן – למעלה מ-70 עמודים (כל הדפים) מעוטרים בצבעי סגול, כחול וחום. כתיבה מזרחית בינונית ומרובעת. כותרות ותיבות פתיחה במסגרות מאוירות (בהגדלה, בצבע ובמוטיבים פרחוניים), איורי חיות (ציפור, דג ואריות). את כתב-היד פותח בעמוד "שטיח". שני עמודי "שטיח" נוספים מופיעים לפני חלק ההגדה, באחד מהם מנורת "למנצח", עם צירופי שמות ופסוקים, ובשני "סדר הקערה", עם סימני הסדר ("קדש ורחץ...").

העמודים תחומים במסגרות ומחולקים לשני טורים (כשלרוב מפריד ביניהם עיטור פרחוני). בחלק ההגדה של פסח הטור הימני הוקדש לנוסח העברי והטור השמאלי הוקדש לתרגום הערבי.

הכותב חתם את שמו ואת שנת הכתיבה במספר מקומות לאורך כתב-היד, כשהוא משלב אותם בעמודי ה"שטיח", במסגרות ובעיטורים. כך לדוגמה בראש כתב היד: "אתחיל לכ'[תוב] סדר ערבית של פסח... הכותב והמעתיק הלא הוא הבחו'[ר] מאיר יצחק מאיר חיים משה... כתבת[י] אותו בחודש שבט בשנת התרמ"ד ליצירה", בסוף סדר ערבית: "אני הצעיר מאיר יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו אכי"ר".

הסופר והמאייר מאיר [בן] יצחק גבאי, הוא בנו של "יצחק מאיר חיים משה גבאי", שעבודות מאוירות שלו ידועות מהשנים תר"ח-תרי"ד בקירוב (1848-1854), בהן שש מגילות אסתר שכתב ואייר (מהן שמורות שתיים במוזיאון ישראל – אחת באוסף פויכטוונגר ואחת באוסף שטיגליץ; ומגילה נוספת באוסף "היכל שלמה"). מלבדן ידוע לנו גם על כתב-יד מאויר ובו הגדה של פסח עם ערבית לפסח, שכתב בשנת תרי"ד ("קדם", מכירה 92, חלק ב', פריט 131 – מאוסף משפחת גרוס; וראו גם: "קדם", מכירה 93, חלק א', פריט 92). ההגדה שלפנינו מזכירה באיוריה גם את יצירתו של הסופר הרב משה [בן] יוסף אברהם סומך (ראו: "קדם", מכירה 92, חלק ב', פריט 133).

[37] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים קלים. דהיית דיו ומריחת דיו במספר דפים. כריכת עור מקורית, עם פגמים וקרעים.