אוסף ספרי "אבן האזל" מאת הגאון רבי איסר זלמן מלצר

אוסף ספרי "אבן האזל" מאת הגאון רבי איסר זלמן מלצר

אוסף ספרי "אבן האזל" על הרמב"ם, מאת הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים" בירושלים, רובם מהדורות ראשונות.

ספר אבן האזל, חידושים וביאורים על ספרי יד החזקה לרבינו משה בן מיימון: חלק ראשון עד חמישי, על ספרי: נזיקין, קנין, משפטים (חלק א) וקדשים; חלק שביעי על ספר משפטים (חלק ב) וספר שופטים; וחלק תשיעי, על ספרים נשים וקדושה, מאת הגאון רבי איסר זלמן מלצר, אב"ד ור"מ סלוצק וראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים. ירושלים, [מדפיסים שונים], תרצ"ה-תשל"ח [1935-1978].

שבעה חלקים בששה כרכים, ושני כרכים נוספים הכוללים עותק נוסף של החלק השביעי, ומהדורה נוספת של החלק השני על ספר נזיקין שנדפס בניו יורק, בחיי "מרן הגאון המחבר שליט"א", דפוס "המדפיס", ללא שנת דפוס – דפוס צילום של מהדורת תרצ"ה – מהדורה לא רשומה ב"מפעל הביבליוגרפיה" ובספרייה הלאומית).

החלק התשיעי על ספרים נשים וקדושה יצא לאור לראשונה בשנת תשל"ח (כ-24 שנה לאחר פטירת המחבר), ובראשו הקדמה קצרה מאת אחיינו רבי אלעזר מנחם מן שך.

כל הכרכים הגיעו מספריית משפחת הגאון רבי צבי יהודה מלצר אב"ד רחובות, בן המחבר. בדף המגן של החלק השלישי חותמתו: "צבי יהודה מלצר, רב ואב"ד רחובות, ארץ-ישראל". בדף המגן של חלק שביעי, חתימת ידו: "רפאל צבי יהודא מלצר".

שמונה כרכים. חלק ראשון ושני (נזיקין, שני החלקים): [2], פו, [1]; עב דף. חלק שלישי (קנין): [2], קי, [15] דף. חלק רביעי (משפטים, חלק א'): [2], צג, יב, [2] דף. חלק חמישי (קדשים, חלק א'): [2], צ, יד דף. חלק שביעי (משפטים, חלק ב', ושופטים): [1], פה, יב דף. שני עותקים, באחד מהם חסרים דפים מג-מו ובמקומם נכרכו דפים לה-לח בסדר משובש. חלק תשיעי (נשים, קדושה): [2], קח, [1], לז דף. חלק שני של ספר נזיקין, במהדורת צילום: [2], עב דף. 32.5-34 ס"מ. נייר יבש בחלק מהכרכים. פנים הספרים במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכות מקוריות, מנותקות בחלקן ופגומות, עם שיקומים בהדבקות נייר בחלק מהכרכים.

המחבר, הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה גם לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

בנו, הגאון רבי צבי יהודה מלצר (תרנ"ט-תשכ"ט), בנו הגדול של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. לאחר עלייתו לארץ ישראל נשא בשנת תרפ"ו את בת הגאון רבי צבי שטיינמן אב"ד יבנאל ורחובות (תרכ"ה בערך-תש"ז). לאחר נישואיו כיהן כר"מ בישיבת "עץ חיים", ולאחר תקופה נתמנה לרבה הראשי של המושבה פרדס חנה, שם יסד את "ישיבת קלצק" שהיתה היסוד ל"מדרשית נעם" בפרדס חנה. בשנת תש"ז עבר לרחובות למלא את מקום חמיו ברבנות העיר, שם יסד את "ישיבת הדרום", ולאחר שהתמסר לעבודת הישיבה, התפטר מרבנות העיר רחובות ומסרה לרבי אלימלך בר-שאול, כשהוא נשאר לכהן רק בתור "אב בית דין".