מכתב האדמו"ר מסאסוב ואשתו הרבנית (בת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר) – ירושלים, תש"ה – השגת רישיונות עליה עבור האדמו"ר ...

מכתב האדמו"ר מסאסוב ואשתו הרבנית (בת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר) – ירושלים, תש"ה – השגת רישיונות עליה עבור האדמו"ר מסאטמר, בשורת הצלת גיסו בעל ה"ברך משה" ובירורים אודות קרובי משפחה ומכרים

מכתב ארוך בכתב-יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (לימים האדמו"ר מסאסוב), ומכתב ארוך בכתב-יד רעייתו הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [ירושלים, תש"ה]. עברית ויידיש.

בצדו האחד של הדף מכתבו של רבי חנניה יו"ט ליפא, ומעברו השני מכתבה של אשתו הרבנית חיה רויזא [בתו היחידה של האדמו"ר מסאטמר שנותרה בחיים לאחר השואה – שתי אחיותיה נפטרו קודם לכן בחו"ל, בשנת תרפ"א ובשנת תרצ"א. בתקופת השואה עלתה יחד עם בעלה לירושלים, כשנה קודם הגעת אביה האדמו"ר מסאטמר. בהמשך עברו כולם יחד להתגורר בארה"ב].

נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק ר' יוסל אשכנזי, זמן קצר לאחר הצלתו מהשואה יחד עם אביהם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, והגעתם יחד ברכבת קסטנר לשווייץ.

במכתביהם מתארים רבי חנניה יו"ט ליפא ואשתו חיה רויזא את ההשתדלויות והמאמצים הרבים להשגת רישיונות עליה (סרטיפיקטים) לארץ ישראל עבורו ועבור אביהם האדמו"ר מסאטמר. הם מספרים כי שלטונות המנדט הבריטי בארץ מטילים מגבלות חמורות על עליית אזרחים הבאים ממדינות אויב, וכותבים גם על התנגדותם של מפלגות שונות בארץ לעליית אביהם האדמו"ר הלוחם בציונות. הם ממליצים לר' יוסל להירשם במסמכים בשוויץ כבן משפחה יתום של האדמו"ר, ומבקשים ממנו מידע על אודות גורלם של בני משפחה וידידים בשואה.

בפתיחת המכתב, רבי חנניה יו"ט ליפא מודה על הבשורות הטובות שקיבל ממנו אודות הצלתם של אחיו האדמו"ר רבי יואל (מאייר) טייטלבוים מקירלהאזע, ושל גיסו רבי משה טייטלבוים אב"ד זענטא (האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר), ומבקש לברר את שלום אחותו חנה וילדיה (הרבנית חנה אשתו הראשונה של ה"ברך משה", בת-דודו האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר אב"ד קערעצקי, שנספתה בשואה יחד עם שלושת ילדיה): "מכתבך היקר מיום ג' שבט קבלתי נכון תשואות חן לך ויהי חלקי עמך בהמצוה הגדולה שעשית עמדי בהבש"ט [בהבשורות טובות] ממציאת אחי היקר הרב מקירלהויז שליט"א וכבוד גיסי הרב הק' שליט"א, אבקשך להודיעני בפרטות מה שמעת מני אז מהם ואם יש תקוה טובה להצילם בעזה"י מעמק הבכא. גם אבקשך מאד להודיעני אם שמעת גם בפרטות מאחותי היקרה חנהלי תחי' לאיט"א עם בני'[ה] הקטנים שיחי'. אקווה שבודאי אתה עושה כל מאמץ והאפשירות לטובתם".

בהמשך המכתב, רבי חנניה יו"ט ליפא מתאר את הקשיים להשגת אשרות עליה עבור דודו-חמיו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר: "ע"ד רשיון כניסה לכאן עבור כ"ק אדמו"ר דו"ח הגה"ק שליט"א הננו עושים כל התאמצות האפשרי. האמת היא אשר כל הפרטייען [המפלגות] מימין ומשמאל מתנגדים לביאתו בידעם שלא יקבלו נחת ממנו בביאתו הנה, אבל אין אדם יכול להעיז כ"כ, ומחמת גודל הפצרותי מוכרחים לעשות הכל מפני הבושה, אבל לדאבוני דא עקא אשר כפי אמירתם יש צו ופקודה מטעם הממשלה [הבריטית] שלא ליתן רשיון כניסה לשום איש אשר בא כעת מארץ אשכנז למדינת שווייטץ, מחמת טעם ונימוק שמא יש בתוכם ג"כ מרגלים. והסוכנות [היהודית] דפה עובדים הרבה לבטל החוק הזה, מפני שיש במחניכם [בקרב הניצולים ברכבת קסטנר] הרבה ציונים מובהקים ומפורסמים שרוצים שיבואו הנה, ע"כ למענם עושים כל התאמצות, וממילא עי"ז יתבטל כל החוק. והאנשים שעובדים בזה הבטיחו לי שבאפשרות הראשון ינתן ג"כ רישיון לכ"ק דו"ח הה"צ שליט"א עם משפחתו. והנה אתה אהובי יק[י]רי, לעת עתה אין דרך אחרת, רק שתראה לכלול עצמך בתוך משפחת דודי הה"צ שליט"א, כי כן ג"כ אני עושה זה [בעת מילוי הטפסים] בפה, אש[ר] כ"ק דו"ח הה"צ יש לו בשם עמו יתום אחד ממשפחתו אשר שמו יוסף טיטלבוים... ואני עומד על המשמר, ואין אני מניח שום מבוא שיהי' ואפשירות לעשות לטובתך. שלחתי שליח מיוחד לטברי' לדודך, שיסע לצפת [למצוא הוכחה ברשומות לכך שר' יוסל נולד בארץ והיגר בילדותו עם אביו להונגריה]... וגם זה אבקשך, שאם שמעתם שכבר נתקבל למי שהוא מהחברותא שלכם צערטיפקאט, תמחלו להודיעינו תיומ"י ע"י דעפעשי [תיכף ומיד על ידי מברק], כי בכאן א"א לי לידע זאת כמובן, ואם יהי' זה בידו אוכל לעשות בזה יותר בהתרגשות...".

בסוף מכתבו מבקש רבי חנניה יו"ט ליפא לברר אודות גורלם של בני משפחה ומכרים בשואה: "אבקשך מאד להודיעינו אם שמעת עוד מאיזה ממשפחתי. גם אם שמעת מה ממשפחת ר' סנדר, היינו מאשתו וב"ב. וגם מבת ר' יוסף פריינד ומה שנעשה עמה. גם אבקשך להודיעיני אם שמעת מה ממשפחת ר' ישכר דוב וו"ב [=וויינבערגער; מחשובי חסידי בעלז בסאטמר]... בין הנצולים בסאטמאר יש גם בחור אהרן ארי' כץ שקפץ מן הרכבת [=הגה"צ רבי אהרן אריה כ"ץ רב קהילת "בית אהרן" בפלטבוש. תלמיד דודו רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד סרעדאהעהל ותלמיד מובהק לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר. חתן האדמו"ר רבי אלעזר טברסקי מפאלטישען. על סיפור הצלתו והקפיצה מן הרכבת לאושוויץ, ראה בהקדמת ספר "שבחו של אהרן"], גם בנו של ר' זלמן ליב... אבקשך עוד להודיעני בפרטות כל מה שיש בידיעתך מכל משפחתינו ומכירינו – והנני בזה ש"ב וידידך, הדו"ש באהבה רבה ועזה, הק' חי"ל ט"ב".

בצדו השני של הדף, מכתב ביידיש בכתב ידה וחתימתה של הרבנית חיה רויזא, המתארת גם היא את הקשיים בהשגת רישיונות העליה לארץ ישראל עבורו ועבור אביה האדמו"ר מסאטמר, וחוזרת שוב על ההצעה שר' יוסל ירשם במסמכים ובטפסים בשווייץ כבן משפחתו היתום של אביה האדמו"ר. בסיום המכתב היא מבקשת לפעול ולסייע לגיסיה (ובני-דודיה) הרב מזענטא (בעל ה"ברך משה"; אשר כיהן קודם המלחמה כרב העיר זענטא), ורבי יואל (מאייר) טייטלבוים מקירלהאזע: "...בעט זעהר צו טוען אללעס מעגליכע וועהגען הצלה פין קירעהאזער רב און זענטער רב שליט"א, און נישט פערפאסען דאס געלעגנהייט. השי"ת זאל שוין העלפען מיר זאללין שוין זוכה זיין צו א רעכטער ישועה ורחמים. ש"ב וואס האפט אייך שוין צו זעהן בקרוב – חי' רויזא" [=מבקשת מאוד לעשות ככל האפשר בענין הצלת הרב מקירלהאזע והרב מזענטא שליט"א, ולא להחמיץ את ההזדמנות. השם יתברך יעזור שנזכה כבר לישועה ורחמים אמיתיים. שארת בשרך המצפה כבר להתראות בקרוב – חיה רויזא].

האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיבה, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו החתן והבת במאמצי ההצלה של האדמו"ר מן המלחמה, וכבר בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר.

רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגר לארה"ב יחד עם חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.

בשנת תשט"ו נישא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

[1] דף, כתוב משני צדדיו. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.