מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על העזרה ל"שומרי שביעית" בארץ ישראל בשנת השמיטה תרח"ץ – עם התייחסות לאי-הרלוונטיות ...

מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – על העזרה ל"שומרי שביעית" בארץ ישראל בשנת השמיטה תרח"ץ – עם התייחסות לאי-הרלוונטיות של ה"היתר מכירה" בתקופה שלאחר "המרד הערבי"

מכתב הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. [ווילנא], ב' שבט תרח"ץ [ינואר 1938].

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. רוב המכתב בכתיבת ידי סופרו, ובסופו שתי שורות בכתב-ידו וחתימתו של הגרח"ע בעצמו, המספר על מצב בריאותו וחותם בדברי ידידות: "והנני ידידו רצוף אהבה מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי". בשולי המכתב הוסיף הסופר דרישת שלום ומכתב קצר בכתב-ידו וחתימתו: "אד"א" [רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי, בן-דודה של אשת הרב אברמסקי].

המכתב עוסק בנושאים שונים. עיקרו של המכתב עוסק במגביות עבור שומרי שביעית בארץ ישראל, כאשר בתוך הדברים מביע רבי חיים עוזר את דעתו על חוסר הרלוונטיות של ה"היתר מכירה" [בתקופה שלאחר "המרד הערבי", בה אין לוקחים פועלים נכריים לעבודה בשדות]: "...אשר אין להם עצה ותקנה, כי הרבנים הגאונים שהתירו בשעתם הי'[ה] רק על מלאכות דרבנן, אבל על מלאכה דאורייתא לא התירו רק ע"י ערבים, שהדבר נמנע כעת...".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מפעלי עזרה ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. הם פעלו יחד גם בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בעניני הציבור.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.