מכתב מהגרי"ז סולובייצ'יק הרב מבריסק – ירושלים, ניסן תש"ז

מכתב מהגרי"ז סולובייצ'יק הרב מבריסק – ירושלים, ניסן תש"ז

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. ירושלים, כ"ח ניסן התש"ז [1947].

נשלח ללונדון, אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעניין כסף שנשלח אל הרב מבריסק מטעם הרב אברמסקי על ידי "קרן התורה" של "אגודת ישראל". הרב מבריסק כותב כי אינו יודע לאיזו מטרה נשלח כסף זה:

"ברכה מרובה לכבוד ידי"נ [ידיד נפשי], הגאון הגדול פאר הדור... ר' יחזקאל אברמסקי שליט"א רב בלאנדאן... אחרי הברכה מלו"נ [מלב ונפש], הנני מצרף בזה העתק מכתב שקבלתי מקרן התורה כאשר עיני הדר"ג רואות, ויען כי אנכי לא שלחתי שום טלגרמא [=מברק] להדר"ג ולא ידעתי מה זה, ע"כ הנני פונה בזה בשאלתי להדר"ג מה לעשות בהסכום חמש ושבעים לא"י אשר זה עכשיו נתקבלו מהבאנק, ואת הדר"ג הסליחה על הטריחי אותו בזה".

בסיום המכתב הוא חותם בדברי ברכה: "יבורך הדר"ג בברכת כל טוב כנפשו ונפש ידידו מוקירו ומכבדו ודושו"ט תמיד מלו"נ [ודורש שלומו וטובתו תמיד מלב ונפש], יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. 9 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול.