מכתב מצולם (V-mail, Airgraph) שנשלח מהרב מבריסק הגרי"ז סולובייצ'יק, אל הרב אברמסקי – ירושלים, תמוז תש"ד – נגד ...

מכתב מצולם (V-mail, Airgraph) שנשלח מהרב מבריסק הגרי"ז סולובייצ'יק, אל הרב אברמסקי – ירושלים, תמוז תש"ד – נגד "אסיפת רבנים עולמית" בארץ ישראל

מכתב מצולם (V-mail) של מכתב ארוך מהגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק הרב מבריסק, שנשלח ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון [ירושלים-לונדון], י"ח תמוז תש"ד [1944].

המכתב שלפנינו נשלח בתהליך שנקרא וימייל (V-mail, Airgraph) – שיטת מיזעור ומשלוח, שהתחדשה בתקופת מלחמת העולם השנייה, להעברת מכתבים מהחזית אל העורף. המכתבים המקוריים צולמו בארץ המוצא ומוזערו למיקרופילם, וסלילי המיקרופילם נשלחו אל מעבר לים בדואר אוויר. עם קבלתם, פותחו התשלילים והודפסו על גבי נייר תמונות בגודל של כרבע או מחצית מהגודל המקורי של המכתב, ונשלחו בדואר מקומי אל הנמען. המכתב המקורי נכתב בארץ המוצא על טופס ייעודי של החברה, והושלך לאחר צילומו. מכתבי הוימייל (Airgraph) המצולמים הם בדרך כלל התיעוד היחיד מהמכתבים שנשלחו בדרך זו.

המכתב המקורי היה בכתיבת יד הגרי"ד סולוביצ'יק בן הגרי"ז, ובחתימת ידו המליאה של הגרי"ז: "יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".

במכתב שלפנינו, מתבטא הרב מבריסק בחריפות רבה נגד הניסיון לארגן בארץ ישראל "אסיפת רבנים עולמית", ומגלה לידידו את הסוד של הסיבה האמיתית להתנגדותו הנחרצת לאסיפה זו: "...את הט"ג [טלגרמה, מברק] קבלתי והשבתי בקצרה כי אינני בעד הצעה זו לקרוא אסיפת רבנים עולמית בא"י, כי לא מצאתי לנכון לכתוב דברים יותר מפורטים ויותר מפורשים בתשובה טלגרפית ע"ש קרן התורה, שאולי רבים יקראוה, וע"כ בחרתי הקל שבלשונות. אבל באמת כשאני לעצמי הנני מוצא בהצעה זו סכנה גדולה ועצומה לכל עניני הדת, אשר אם גם היתה הצעה כזו מתקבלת ע"י אחרים, היתה חובתנו למשכוני נפשין בכל טצדקי דאית לן לבטלה שלא תצא לפעולות ח"ו, ואבאר להדר"ג טעמי ונמוקי, הנה לדאבוננו ראשי המפלגות הציונים והמזרחים שמו פניהם בעת האחרונה גם על התורה ולומדי'[ה] ועל כל עניני הדת הנמצאים בישראל, להכניס את כולם תחת שלטונם שלטון הציונות, ועינינו הרואות פה עד כמה פרשו מצודתם על נקודה זו שרק מציון תצא תורה לכל העם כולו... ושהם יהיו המכריעים בכל... גם על יתר עניני הדת פרשו רשתם עד כדי לתקן תקנות חדשות בתורתנו, ומה שלא עלתה בידי רבני הרעפארמער באשכנז וצרפת, הננו רואים פה בעוה"ר [בעוונותינו הרבים]... ואם תהי'[ה] אסיפת רבנים עולמית בפה בדבר ענינים דתיים, הלא אין ספק כי... יפול הכל לידי הרבנים הראשיים וסיעתם, ואין לך מכשול גדול מזה...".

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.

[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

תוכן המכתב שלפנינו, נודע רק על פי העתק שהגרמ"ד הלוי סולובייצ'יק העתיק לעצמו, מתוך טיוטות המכתבים שאחיו הגרי"ד ואביו הגרי"ז כתבו בשעתו (ראה צילומו והעתקו בספרו של רש"י מלר, אגרות מרן רי"ז הלוי, אגרת 104, עמ' 266-268). לפנינו המכתב המלא שהגיע לידי הרב אברמסקי.