טיוטת הכרוז של הרב מבריסק והרב אברמסקי – נגד ההשתתפות בחנוכת "היכל שלמה" – עם תיקונים בכתב ידו של הרב אברמסקי

טיוטת הכרוז של הרב מבריסק והרב אברמסקי – נגד ההשתתפות בחנוכת "היכל שלמה" – עם תיקונים בכתב ידו של הרב אברמסקי

דף מודפס במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב-ידו של הגאון רבי יחזקאל אברמסקי – טיוטת מכתב גדולי התורה בארץ ישראל, נגד ההשתתפות בחנוכת הבית של "היכל שלמה" בירושלים. [ירושלים, אדר תשי"ח, 1958].

בשנת תשי"ח נחנך בירושלים בית "היכל שלמה" [משכנה לשעבר של "מועצת הרבנות הראשית" ו"בית הדין הרבני הגדול"], בהשתתפות רבנים ואישי ציבור מרחבי העולם. תכנית מייסדי "היכל שלמה" הייתה ליצור "מרכז רוחני עולמי" – דבר שגרר התנגדות נמרצת של הרב מבריסק מרן הגרי"ז סולובייצ'יק, בחשש מיצירת "סנהדרין" חדשה בדורנו. הרב מבריסק כתב אז מכתבים לרבנים מרחבי תבל, לבל יהינו לתמוך ביוזמה פסולה זו של אנשי תנועת "המזרחי", ולבל ישתתפו בטקסי "חנוכת הבית".

בתאריך ז' אדר התפרסם "גילוי דעת" מגדולי התורה האוסר להשתתף בטקס "חנוכת הבית". לפנינו טיוטת הנוסח, עליו חתמו לבסוף שבעת גדולי התורה בירושלים: הגרי"ז הרב מבריסק, הגר"ע סופר הרב מפרשבורג, הגר"ז סורוצקין הרב מלוצק, הגר"י אברמסקי הרב מלונדון, הגרא"י פינקל ראש ישיבת מיר, הגר"י סרנא ראש ישיבת חברון והגרד"ב ויידנפלד הרב מטשיבין. גילוי הדעת התפרסם אז בעיתונות התקופה, וצולם ונדפס בספרים רבים, בהם: "אגרות מרן רי"ז הלוי", ירושלים תשס"ח, אגרת 204; הרב מבריסק, ד, ירושלים תשע"א, עמ' 318-319; ועוד.

הטיוטה שלפנינו הועברה כנראה להגהתו של הרב אברמסקי, ע"י הגרי"ז מבריסק יוזם המכתב. בדף שלפנינו מספר הגהות בכתב-ידו של הרב אברמסקי. רוב ההגהות שלפנינו שולבו בנוסח הסופי של הגילוי דעת, וחלקם לא התקבלו כנראה ע"י הרב מבריסק. במכתב שלפנינו נכתב כי יש רבנים שחושבים בטעות שנוכחותם בטקס "חנוכת הבית" לא תתפרש כתמיכה ביוזמת ה"מרכז רוחני עולמי" ואולי אפילו תסכל את התוכנית. על כך הוסיף הרב אברמסקי בכתב-ידו את המילים: "המטרה להשתתף בחגיגת הפתיחה של בית רבנות שיהיה מרכז רוחני עולמי, הם מכירים ומאשרים בסמכותו". מילים אלו הוכנסו לבסוף בנוסח הסופי עם עריכה נוספת: "...ובעצם ביאתם של הרחוקים להשתתף בחגיגת הפתיחה של בית רבנות זה, שישמש מרכז רוחני עולמי – הם מאשרים ומכירים בסמכותו, ועל כל פנים שאינם מתנגדים לו, וגם אם יבואו ויגלו דעתם בפומבי נגד הרעיון של מרכז רוחני עולמי לא תועיל להם מאומה, כי הבונים והמיסדים כבר יעשו מזה מטעמים כרצונם...". כמו כן, בעמוד השני מופיעה תוספת מילה בכתב-יד, שהוכנסה אף היא לנוסח הסופי של ה"גילוי דעת".

הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק, וידיד נפש של בנו הגרי"ז – הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך). תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו בקשרי ידידות במשך כחמישים שנה, במהלכן החליפו מכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות. בין היתר היה הרב אברמסקי עמוד התווך במאבק שניהל הרב מבריסק נגד הקמת ה"מרכז רוחני עולמי", מחשש שיפגע בסמכותם ועצמאותם של פוסקי ההלכה בדור.

[1] דף. 27.5 ס"מ. מודפס משני צדדיו במכונת כתיבה. נייר דק. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים.