מכתב ארוך בדברי תורה – רבי איסר זלמן מלצר – ירושלים, ניסן תרצ"ט

מכתב ארוך בדברי תורה – רבי איסר זלמן מלצר – ירושלים, ניסן תרצ"ט

מכתב ארוך (4 עמודים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים" (ומלפנים "אב"ד ור"מ סלוצק"). ירושלים, ניסן תרצ"ט [1939].

נשלח ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון (שבשנות התר"פ מילא את מקומו של רבי איסר זלמן ברבנות העיר סלוצק). תחילת המכתב עוסקת בעניין מכירת ספרי "אבן האזל" באנגליה. רובו של המכתב הוא משא ומתן בדברי תורה ותשובות להערות הגר"י אברמסקי על ספריו. בעמוד הרביעי לאחר חתימת המכתב, שנכתב בח' בניסן, מתנצל הגרא"ז מלצר, כי נמנע ממנו לעיין בספר "חזון יחזקאל" על פסחים, כי הספר הושאל למישהו. בהמשך הוא כותב כי שליחת המכתב נתעכבה עד אחרי החג, ובינתיים הגיע אליו הספר על תוספתא מועד, והוא הספיק לעיין במה שהגר"י אברמסקי ביקש ממנו לראות.

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה גם לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק. הרב אברמסקי כיהן על מקומו כרבה של סלוצק עד למעצרו בשלהי שנת תר"צ והגלייתו לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.

[2] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כתובים משני צידיהם. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים (ללא פגיעה בטקסט).