מכתב "אנשי מעמד" בירושלים, אל רבי אליהו מקראטינגה – ירושלים, תר"מ בקירוב – עם תקנות החברה מאת המהרי"ל דיסקין

מכתב "אנשי מעמד" בירושלים, אל רבי אליהו מקראטינגה – ירושלים, תר"מ בקירוב – עם תקנות החברה מאת המהרי"ל דיסקין

מכתב ארוך בכתב-יד, מאת "חברת אנשי מעמד" בירושלים, אל הגאון הצדיק רבי אליהו לווינזון מקרטינגה, בחתימות שלושת גבאי החברה: רבי בן ציון שלעז, רבי משה בן רבי אריה ליב, ורבי יצחק מאיר בן רבי יחזקאל, ועם חותמות החברה. ירושלים, [ראשית שנות התר"מ בקירוב, 1880 בערך].

מעבר לדף, העתקת תקנות החברה בקיצור, כתקנת המהרי"ל דיסקין: "ואלה הם התקנות שיסד אדמו"ר הצדיק וכו' מו"ה משה יהושע י"ל הי"ו שליט"א וכעת איתן מושבו בתוככ"י יעה"ק ת"ו", והעתקות של מכתב ראשי הקהל בירושלים רבי מאיר מייזיל, רבי יעקב צבי רבינוביץ, רבי אהרן זעליג חתן רבי מרדכי חן טוב, רבי אברהם אייזנשטיין, ורבי משה ב"ר יעקב. בהמשך הדף, הם מבקשים לשלוח תרומות לכתובת נאמן החברה רבי יצחק צבי ממונה כולל סובאלק (חתנו של רבי יצחק אייזיק חבר).

חברת "אנשי מעמד" בירושלים נוסדה בשנת תרל"ח-תרל"ט בערך, ע"י רבי בן ציון שלעז. חבריה, קבוצת תלמידי חכמים ועובדי השם מירושלים, השכימו קום מדי בוקר ועסקו בלימוד קבוע של סדר המעמדות והקרבנות. הם קבעו משמרות בבית המדרש של תלמידי חכמים העוסקים בתורה עם טלית ותפילין, עם סדרי תפילות עבור כלל ישראל, וסדרי לימוד קבועים בספרי מוסר וקבלה.

במכתב שלפנינו הם כותבים שהחברה "נקראה בשם 'אנשי מעמד' מפי קדושי עליון, ונתיסדה ע"פ חפץ אדמו"ר הרשכבה"ג הצדיק... ראש גולת אריאל... מוהר"ר משה יהושע יהודא ליב שלי"א שהי'[ה] רב ור"מ בק"ק בריסק דליטא, בהסכמת עוד כמה רבנים גדולים מיקירי ירושלים... ונקבע לזה מקום מיוחד בשנת תרל"ט בבה"כ הגדולה מחורבת ר"י החסיד זצ"ל והודות לאל כי לא פסקה העבודה ולא בוטל התמיד מאז ועד עתה, ובכל יום ובפרט בכל ער"ח מתקבצים רוב אנשי החברה בבה"כ הלז ויושבים כל היום מעוטפים ומוכתרים בטו"ת ועוסקים בתורה וסדר העבודה...". ראשי החברה פונים בבקשה לעזור ולאסוף תרומות להחזקת הלומדים חברי חברת "אנשי מעמד": "...ובאנו לעורר לבות אחב"י שבחו"ל יראי ה' באמת... כי יקחו גם הם חלק ונחלה בזו המצוה, למען היות להם זכרון בהיכל ה' בין העומדים על המשמר, כאשר הי' בזמן הבית שאנשי המעמד הי'[ו] שלוחי כל ישראל". הם מציינים גם את מעלת התמיכה בחברת "אנשי מעמד", בזיכוי הרבים במצות צדקה וגמילות חסדים: "...ובפרט כי נלוה אליה מצוה רבה של ג"ח והכנסת אורחים ופיקוח נפשות, כי הקימו אנשי הח"ק בית תבשיל חמין עבור עניי ציון וירושלים, להשיב רוחם בקרה ולרות צמאונם...".

מקבל המכתב, הגאון הצדיק רבי אליהו (אלינ'קה) לווינזון מקרטינגה (תקפ"ב-תרמ"ח), למד בנערותו בעיר סלנט והיה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט. באותה תקופה נעשה תלמיד וידיד קרוב של שני החברים שלמדו אז בחברותא בעיר סלנט ושמם נודע אח"כ לדורות: רבי ישראל מסלנט ורבי שמואל סלנט. כל ימיו היה מתלמידיו וממקורביו של רבי ישראל מסלנט, והיה יד ימינו בפעילות ציבורית. התגורר בעיירה קרטינגה (Kretinga) בחבל זאמוט שבצפון ליטא. למרות שהיה מגדולי התורה המפורסמים בדורו, לא הסכים ליטול על עצמו את עול הרבנות ועסק במסחר ובבנקאות. היה מהתומכים הגדולים של "תנועת המוסר" שהקים רבי ישראל מסלנט ואחד ממורי הדרך של התנועה. רבי אלינ'קה היה מגדולי המנהיגים של הציבור היהודי ברוסיה, ועמד בראש פעילות השתדלנות בחלונות הגבוהים של השלטונות. למעלה מארבעים שנה היה גבאי ונאמן של המגביות לקופת ארץ ישראל.

[1] דף. 26 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים עם מעט פגיעות בטקסט, ובאחת החותמות.