מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
קדם
18.2.25
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה

פריט 221:

מכתב קבלה "גמ"ח שערי חסד" – ירושלים, תרנ"ט – חתימת רבי יוסף חיים זוננפלד

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 

מחיר פתיחה:
$ 300
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 18% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 18.2.25 בבית המכירות קדם
תגיות:

מכתב קבלה "גמ"ח שערי חסד" – ירושלים, תרנ"ט – חתימת רבי יוסף חיים זוננפלד
דף מודפס – "מכתב קבלה" – קבלה על תרומה ל"גמילות חסדים שערי חסד הכללי", ירושלים, [שנות התר"נ בקירוב]. מודפסת בדיו כחולה, אדומה וצהובה.

מעבר לדף נדפסו: "הנהגת ותקנות חברת 'שערי חסד גמ"ח הכללי' – הנוסדה בשנת תר"ל".
מילוי בכתב-יד על תרומת הנדיבה טויבא ברעכער מווינדאווע – בחתימות ידם של חברי הנהלת הגמ"ח, הרבנים: רבי "מאיר מייזיל"; רבי "יוסף חיים זאננענפעלד" ורבי "נפתלי צבי פרוש". אלול, תרנ"ט [1899].

רבי מאיר מייזל מחאסלוביץ (תקע"ט-תרס"ד), מראשי מוסדות התורה והחסד בירושלים, ומראשי "כולל רייסין". כבר בשנת תרל"ג היה חבר הנהלת ישיבת "עץ חיים". בשנת תרמ"א נשלח ע"י המהרי"ל דיסקין לייסד את "בית היתומים – דיסקין". ממייסדי הגמ"ח הגדול "שערי חסד" (ראה אודותיו: א' בנדיקט, 'הגאון רבי יעקב צבי ניימאן זצ"ל', מוריה, י, יא-יב [קיט-קכ], חשוון תשמ"ב, עמ' פב הערה 23). יזם את רכישת ובניית "חצר רייסין" (ברחוב הכרי) ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, מכספי גיסו הגביר ר' אברהם סעדיה שור ממוהילוב. זמן קצר לאחר רכישת ה"חצר" נפטר ר' סעדיה שור במוהילוב בשנת תרל"ג ולא זכה לעלות לירושלים. אולם אלמנתו ציפורה שור עלתה לירושלים והתגוררה ב"חצר רייסין" הנ"ל. לימים נישאה לרבי מאיר מייזל, שירש ממנה את הבעלות על "חצר רייסין" (ראה: זכריה שבתי, "סיפורי חצרות ובתים בין החומות", עמ' 27-51).

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".

רבי נפתלי צבי פרוש (תרל"א-תשי"ב), בנו וממלא מקומו בהנהלת הגמ"ח של רבי שלמה זלמן פרוש (תרי"ב-תרנ"ח; מנהל גמ"ח "שערי חסד" ומייסדו משנת תר"ל). שימש מזכיר של רבי שמואל סלנט וממונה על המוסדות הציבוריים שבראשותו, ביניהם ישיבת "עץ חיים" ובית החולים "ביקור חולים". יזם וייסד מספר שכונות בירושלים המתחדשת.
גמ"ח "שערי חסד" הוא ארגון צדקה והלוואות גמילות חסדים, שנוסד בירושלים בשנת תר"ל (1870), ופעיל עד היום הזה. בשנות התר"ס הקים הגמ"ח שכונת מגורים, הידועה עד היום כשכונת "שערי חסד" [מערבית לשכונת "רחביה"].

[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא