"העתק אות באות מגוף הכתב" – ירושלים, תר"ט – העתק מודפס של כתב השליחות מחכמי ירושלים לרבי אברהם גר צדק מצפת – לא ...

"העתק אות באות מגוף הכתב" – ירושלים, תר"ט – העתק מודפס של כתב השליחות מחכמי ירושלים לרבי אברהם גר צדק מצפת – לא ידוע ביבליוגרפית

דף מודפס "העתק אות באות מגוף הכתב מחו"ר ירושלם תובב"א", בחתימות (בדפוס) של חכמי הספרדים בירושלים: רבי יצחק קובו, רבי יעקב פינצי ורבי בנימין מרדכי נבון. [ירושלים, דפוס ר' ישראל בק, חשוון תר"ט 1848 בקירוב].

העתק כתב שליחות מחכמי ורבני ירושלים מחודש חשוון תר"ט (1848), ל"החכם השלם" רבי אברהם גר צדק מירושלים, מניצולי ה"רעש" בצפת – "כי זה ימים ושנים רבות אשר בא לחסות תחת כנפי השכינה, הוא ואביו ואמו ואחיו... וילך אברהם כאשר דבר אליו ה', יושב בשבת תחכמוני בין ברכי רבנן, ולילה כיום יאיר בתורתו יהגה, ויהי כי ארכו לו הימים הערה ה' רוח טהרה בקרבו לעלות לשכון כבוד בארצנו על צפת היאו"ר, ובהיותו שם שקט ורענן על התורה ועל העבודה ויצא הקצף מאת ה' ונגזרה חרבנה בימי הרעש הגדול... ונשארו ערומים סחופים דחופים הדופים, ואחרון הכביד לא עברו ימים מועטים באו לסטים מזויינים פשטו ידם בגזל לבוז בז, וכל אשר היה לו לאברהם חלף הלך... והוכרח לצאת ולבוא לחו"ל... לדפוק על דלתי פתחי עם אלקי אברהם...".

הדף אינו ידוע ביבליוגרפית ויתכן כי הוא עותק יחיד בעולם. לפני כמה שנים נתגלה דף אחר שנדפס בירושלים, עבור אותו רבי אברהם גר צדק מצפת, ובו העתק כתבי השליחות של חכמי ורבני בגדאד משנת תר"א ומשנת תר"ז, וכותרתו: "העתק אות באות מגוף הכתב מחו"ר באגדד יע"א" (ראה קטלוג מכירת "רפאלי" 11, מתאריך 16.12.2019, פריט 25). בדף הנ"ל מספרים חכמי בבל על רבי אברהם גר צדק: "כי זה ימים ושנים כשהיה נער בא לחסות תחת כנפי השכינה עם אביו ואמו, ומור אביו נ"ע הוא היה משנה למלך, ועזב כל ממונו סך עצום ורב, וכל אשר לו מקרקעי ומטלטלי, ועל קדוש שמו ית' ואהבתו ברח ונתגייר הוא ואשתו ובניו, וישב בשבת תחכמוני בין ברכי רבנן על התוה"ע, ואח"כ עלה מ"ר אברהם הנז' לשכון כבוד באה"ק צפת...".

יתכן שהוא רבי אברהם גר צדק מצפת, שבשנת תקפ"א, יצא למסע שליחות בחו"ל, והדפיס בליוורנו את אגרת השליחות שקיבל מרבני צפת (ראה: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 671).

[1] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים. בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים בשולי הדף, ללא פגיעה בטקסט.

לא-ידוע ביבליוגרפית, אינו מופיע בש' הלוי ולא בספרייה הלאומית. יתכן כי הוא עותק יחיד בעולם ששרד מהדפסה לא-ידועה זו.