"לוח ערך כל ימי השנה" – ירושלים, תרכ"ב – נדיר במיוחד, מדפוסי האבן הראשונים שנדפסו בירושלים

"לוח ערך כל ימי השנה" – ירושלים, תרכ"ב – נדיר במיוחד, מדפוסי האבן הראשונים שנדפסו בירושלים

קונטרס מודפס בדפוס ליטוגרפי, "خليلح – לוח ערך כל ימי השנה", כולל זמני עלות השחר וצאת השמש באופק ירושלים, על פי חישוביו של רבי יהוסף שווארץ – "נכתב על לוח אבן", בידי עזריאל אהרן יפה מקורלאנד. ירושלים, דפוס מיכל הכהן ויואל משה [סלומון], [תרכ"ב 1862]. דפוס ליטוגרפי נאה של כתב-יד.

אחד מהספרים הראשונים שנדפסו בדפוס אבן בירושלים (באותה השנה נדפסה בדפוסו החדש של סולומון ה"שושנתא" המפורסמת עם איורי מקומות בארץ ישראל בדפוס ליטוגרפי; בשנת תר"ז נדפס בירושלים, בדפוס אבן מכתב-יד, ספר משפט לאלקי יעקב, ש' הלוי מס' 43).

פרטי הזמנים המובאים בקונטרס מתייחסים אל "אופק ירושלים", ומבוססים על חישוביו של רבי יהוסף שווארץ, בעל הספרים "דברי יוסף" ו"תבואות הארץ". הקונטרס כולו נכתב בכתיבת-יד חתנו של רבי יהוסף שווארץ, רבי עזריאל אהרן יפה, ונדפס בדפוס ליטוגרפי.

בהקדמה שמעבר לשער, מזכיר המעתיק רבי עזריאל אהרן את דברי חותנו רבי יהוסף שוורץ בהקדמה לספרו "דברי יוסף", כי ביסס את חישוביו על יותר מ-4000 בדיקות של רגע הנץ החמה, כדי לוודא שלא יצאה שגיאה מתחת ידו. בשלושת העמודים האחרונים נדפסו "כללים" לחישובי הזמנים, וכן מופיעה התייחסות קצרה לחישובי הזמנים בערים נוספות בארץ ישראל (דוגמת חברון, צפת, טבריה ועוד), ואף לערים שונות ברחבי אירופה וארצות הברית.

רבי יהוסף שוורץ (תקס"ה-תרכ"ה 1804-1865) גאון ומקובל, מראשוני חוקרי ארץ ישראל. תלמיד רבי אברהם בינג בישיבת ווירצבורג. בתקופת לימודיו בישיבה למד גיאוגרפיה ושפות באוניברסיטה בעיר. עוד בהיותו בגרמניה החל לעסוק בחקר ארץ ישראל, ובשנת 1829 הוציא את מפת ארץ ישראל בעברית ובגרמנית (מפה שהשתמשו בה ההיסטוריונים והגיאוגרפים בתקופתו). עלה לירושלים בשנת 1837. בבואו לירושלים התקבל ע"י רעיו יוצאי גרמניה (מייסדי כולל הו"ד – הולנד ודייטשלנד), רבי משה זאקס ורבי אליעזר ברגמן.

רבי יהוסף המשיך כל ימיו לשקוד בלימוד התורה בנגלה ובנסתר, והיה מלומדי הקבלה בישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים. בארץ המשיך במחקרי ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ארץ ישראל, עבר ממקום למקום וחקר את הארץ, תוך שהוא מברר את שמות המקומות עפ"י השפה המקומית ועפ"י מקורות התנ"ך והתלמוד. זיהוייו של רבי יהוסף מקובלים עד היום וספריו משמשים עד היום אבן יסוד לדיונים רבים בענייני הארץ, הן בתחום התורני-הלכתי והן בתחום המחקר המדעי-היסטורי. סדרת ספריו המכונה "תבואות הארץ" (על שם הספר העיקרי בסדרה) נדפסה בירושלים בעברית.

תיקונים בכתב-יד, בעפרון ובעט במספר מקומות. הגהה ארוכה בכתב-יד בעמוד [8].

[11] עמ'. שיבושים בסדר הדפים (הדף האחרון נכרך הפוך). 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה בטקסט בדף השער משני צדיו (כולל פגיעה במילת הכותר הערבית של הספר) ופגיעות קלות במספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (צדו השני של השער צופה כולו בנייר). כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 61 (ש' הלוי לא ראתה ספר זה, ומציינת כי הוא "יקר-המציאות ביותר"; רישומה נסמך על: נ' בן-מנחם, בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 151).

נדיר ביותר.

החוברת שלפנינו היא מן הפריטים הראשונים שנדפסו בדפוס האבן שהקימו יואל משה סלומון ומיכל הכהן בירושלים, בשנת תרכ"ב. עד אז היה רבי ישראל ב"ק המדפיס היחיד בירושלים, ועם הקמת דפוס זה פג למעשה המונופול שלו על הדפוס העברי בארץ ישראל. ב"ק תבע אז לדין-תורה את השותפים, בטענה כי הם משיגים את גבולו, אך הם טענו מצדם (בין יתר טענותיהם) שאופי הדפוס שלהם שונה מאחר שהוא דפוס ליטוגרפי, ואינו משיג את גבולו של ב"ק (ראו: ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, במבוא, עמ' כה-כט). בעקבות אותו דין-תורה בוטל לחלוטין המונופול של רבי ישראל ב"ק, גם להדפסה רגילה של ספרים, ובעקבות כך שני השותפים הנ"ל צירפו אליהם את יחיאל ברי"ל (עורך "הלבנון", וחתנו של רבי יעקב ספיר) והקימו בחודש אלול תרכ"ב את בית הדפוס החדש, בו נדפס בהמשך כתב-עת "הלבנון".

במכירת קדם 97 חלק ב', פריט 67, נמכר עותק מלוח זה, בו חלק מהמילים בדף השער, וכן מסגרת השער, נדפסו בדיו מוזהבת. בעותק שלפנינו נדפס השער כולו בדיו שחורה.