שו"ת זכרון יוסף (שטיינהרט) – פיורדא, תקל"ג-תקל"ד – פולמוס החסידות – העותק של הרב מווירצבורג, עם הגהותיו

שו"ת זכרון יוסף (שטיינהרט) – פיורדא, תקל"ג-תקל"ד – פולמוס החסידות – העותק של הרב מווירצבורג, עם הגהותיו

ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.

העותק של "הרב מווירצבורג" הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר. באחד מדפי המגן של הספר (שנותקו ממנו במהלך כריכתו מחדש, אך מצורפים אליו) מופיע רישום בעלות (קטוע וחסר בחלקו): " משו'[ם] לעלת"מ [לפני עיוור לא תתן מכשול] אחתום את שם אאמ"ו הגאב"ד כש"ת מהור"ר יצחק דוב הלוי נר"ו --- אב"ד ור"מ בק"ק ווירצבורג וגלילותיה יע"א".

בדפי הספר מספר הגהות, חלקן ארוכות, כפי הנראה בכתב-ידו של הרב מווירצבורג.

הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר (תקס"ח-תרל"ט). בשנת ת"ר נתמנה לרבנות ווירצבורג. נחשב לאחד מגדולי הדור ורבים מרבני גרמניה היו תלמידיו. כתב חיבורים חשובים בהלכה ובתלמוד ("יד הלוי", "נטיעה של שמחה", "מלאכת שמים" ועוד). על אף בקשתו המפורשת שלא ידפיסו את תשובותיו, פנו בניו לאחר פטירתו אל גדולי הדור, הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, הנצי"ב מוולוז'ין והמהרי"ל דיסקין, בשאלה כיצד לנהוג בכתביו, ואלה הורו להם שלא לחוש לצוואתו ועודדו אותם לזכות את הרבים בהדפסת תשובותיו.

המחבר, הגאון רבי יוסף שטיינהרט (לפני ת"ס-תקל"ו), מגדולי רבני אותו הדור, עמד בקשרי שו"ת עם רבי יהונתן אייבשיץ ורבי שאול אב"ד אמשטרדם. תלמיד מובהק של בעל ה"שב יעקב" בישיבתו בפרנקפורט. כיהן ברבנות בערים שונות בגרמניה ובאלזס, ומשנת תקכ"ג רבה של פיורדא (פירט), וראש הישיבה בה. אשתו בזיווג שני הייתה הרבנית קריינדל (בת רבי ליב מוכיח מברלין, ואחותו של הגאון רבי ישעיה פיק-ברלין) שנודעה בחכמתה, בשנינותה ובלמדנותה. לפי מסורת שנתגלגלה מפה לאוזן בקהילת פיורדא, כל אימת שבעלה ה'זכרון יוסף' נעדר מהעיר, היתה היא ממלאת את מקומו ומוסרת את השיעור הקבוע בפני בני הישיבה כשהיא מסתתרת מאחורי וילון (הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 171). בספרו "זכרון יוסף" הוא מזכיר אותה בהקדמה, ובתוך הספר הוא מביא חידושי תורה בשמה: "...וכאשר אמרתי דבר זה בפני זוגתי המושכלת והמלומדת הרבנית הגבירה היקרה מרת קרינדל תחי' לאי"ט, בת הגאון המפורסם... אמרה לי שבזה יש לפרש מה שיסד הפייטן... והיינו כנ"ל, וק"ל, ועוד אמרה דהיינו מה שאנו אומרים בתפלת מוסף... ודוק כי נכון הוא, והנאני דבריה מאוד, וה' יאריך ימיה לאורך ימים טובים אמן סלה" (זכרון יוסף, סימן יג, דף טו-יו). במקום אחר בספרו הוא מביא חידושי אגדה בשם "זוגתי הרבנית תחיה" (ראה דף צט). החיד"א בספרו "שם הגדולים" מתייחס לתופעה זאת, וב"מערכת גדולים" בערך "רבנית" כשהוא מדבר על נשים חכמניות, הוא כותב בתוך הדברים : "...והרב זכרון יוסף בדרושים הביא פשטים ופיר"ש מן האשה הרבנית, ע"ש". מסופר כי מתנגדיו לעגו על כך שקרא שם ספרו "זכרון יוסף" ולא "זכרון קריינדל"... (רמ"מ קרנגיל, הג"ה מנחם ציון, ל"שם הגדולים", מערכת ספרים, אות ז, הגהה יח; א' קליגר, היהדות וחכמיה, עמ' רמד; ב"ש המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 174).

בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". הקדמה זו נדפסה על פני שני דפים, לאחר דף השער. דפים אלו נתלשו בחלק מן העותקים. בעותק שלפנינו מצויים שני הדפים האלו בשלמותם.

[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. שיבוש בסדר דפים צג-צד. 33.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ומעט קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער ומספר דפים נוספים (על גבול הטקסט). כריכה חדשה. אל הספר מצורפים דפי המגן המקוריים, שנחתכו או נתלשו ממנו בעת כריכתו מחדש. דפים אלו במצב בינוני, עם כתמים וקרעים.