כתב-יד, דרושים וחידושים, בכתיבת ידו של רבי שמעון חיים חרוש, שד"ר עדת המערביים – ירושלים, צפון-אפריקה וגיברלטר ...

כתב-יד, דרושים וחידושים, בכתיבת ידו של רבי שמעון חיים חרוש, שד"ר עדת המערביים – ירושלים, צפון-אפריקה וגיברלטר, תר"ל-תרנ"ד

כתב-יד, פנקס דרושים וחידושים, בכתיבת ידו של רבי שמעון חיים חרוש, בעל "שמ"ח נפש". ירושלים, מרוקו, אלג'יר וגיברלטר, תר"ל-תרנ"ד [1870-1894].

כתיבה ספרדית רהוטה. העמודים הראשונים מעוטרים במסגרת צבעונית. בראש העמוד הראשון איור "כתר תורה", בתוכו נכתב: "הצעיר שמעון חיים חרוש הי"ו נר"ו ס"ט". רבי שמעון חיים חתום בסוף כמה מן הדרושים, לעתים בחתימתו המסולסלת. כתב-היד כולל דרושים שנשא בירושלים בשנות התר"ל-תר"מ, דרושים שנשא בערי מרוקו ואלג'יר [כנראה בשנות בסביבות שנת תרמ"ב], דרושים שנשא וכתב בגיברלטר בשנים תרמ"ב-תרמ"ג; ודרושים שנשא בעיר קצמטינא (קצונטינא) שבאלג'יר בשנים תרנ"ג-תרנ"ד.

הדרוש הראשון הוא "דרוש לנישואין" (ומסיבה זו נכתב מעל איור הכתר בעמוד הראשון הפסוק: "אשתך כגפן פוריה..."), בראשו נכתב: "זה הוא הדרוש שדרשתי פעה"ק ירושת"ו [=ירושלים תבנה ותכונן] בש'[נת] תר"ל לפ"ק". הדרוש שאחריו הוא הספד על פטירת אביו: "זה הוא הדרוש שדרשתי בפקידת השנה של עט"ר הרב מר אבי ש'[נת] תרל"ב". אחרי שני דרושים אלה מופיעים חידושים, על פרשיות השבוע ועוד, בהם "חידושים מועתקים מכתיבת מר זקני ה"ה הרב המופ' כמוהר"ר יצחק חרוש זצוק"ל". לאחר מכן מעתיק דרושים וחידושים "מועתקים מכת"י הרב מר אבי זלה"ה".

לאחר מכן מופיעים: "דרוש שדרשתי בלמדיא [=אלמדייה, אלג'יריה]..."; "דרוש שדרשתי בעי"ת [=בעיר תהלה] לקצר [=אלקצר אלכביר, מרוקו] יע"א", "דרוש שדרשתי בטאנז'יר [=טאנג'יר, מרוקו]...", "מליצת הספד אשר סדרתי אל מות הנסיך הגדול אמאדייו באיטליה ולפנים מלך ספרד".

דרושים שנשא בגיברלטר: "דרוש שדרשתי פה גיבלארטאר יע"א בפקודת החודש של האשה מזל טוב נ"ע, אמו של ידידי הגביר רצ"ו סי' חי ארוואץ יצ"ו, כ"ח שבט תרמ"ב..."; "דרוש שדרשתי פה כיבלארטאר יע"א בקהל רב בשנת זכור תרמ"ב...".

וכן דרושים שהכין לנערי בר מצוה בגיברלטר: "דרוש תפילין שסדרתי לתלמידי הנעים וידאל ן' זקן בר שלמה יצ"ו כ"ח אלול תרמ"ג פה כיבראלטאר"; "דרוש שסידרתי לתלמידי הנעים יחייא ן' עוליל יצ"ו פה כיבראלטאר, ר"ח אלול תרמ"ג"; "דרוש שעשיתי לתלמידי יצחק נאהון בר אברהם יצ"ו בעי"ת כיבראלטאר י"א בח' דר תרמ"ד"; "דרוש לתפילין שסדרתי פה כיבלארטאר יע"א בלשון לעז לתלמיד משה אוזמו נ"י" (הדרוש בלאדינו).

דרושים שנשא בקצמטינא שבאלג'יר: "דרוש שדרשתי פה קצמטינא על החה"ש והכו' שו"ב ר' מרדכי גיג' ז"ל בביהכנ"ס הגדולה הנקראת מדרש בפני קהל רב... בס' כי תבא סוף ש' תרנ"ג"; "דרוש שדרשתי בקצמטינא... בפר' נצבים תרנ"ג"; "דרוש שדרשתי פה קצמטינא בפקודת השנה של הבחור העלוב אברהם גיג' נ"ע... כ"ד חשון תרנ"ד".

בדף נא, ב: "דרוש שדרשתי פעה"ק ירושת"ו בפקידת החדש של הרב המובהק... כמוהר"ר אברהם הכהן זצ"ל". בהמשך (דף נג, ב), הוא כותב על פטירתם של "כמה וכמה צדיקים נסתלקו בזה החורף...", הוא מונה את "מע' אדונינו הרב המופלג ח"ק לישראל דוד המלך רועה נאמן [=כנראה הכוונה לרבי דוד בן שמעון – הרב דב"ש, מייסד עדת המערביים בירושלים], ומע' הרב ח"ק לישראל כמהור"ר יעקב אביחצירא זצ"ל [ה"אביר יעקב"] ועד אחרון הכביד שני הצנתרות הזהב... מע' עט"ר מוה"ר הגאון הגדול ראש"ל... אברהם אשכנזי זצ"ל, והאדון אשר אנו עסוקים בהספדו והוא כהן אחד היה אברהם..." [חכמים אלו נפטרו בשנת תר"מ].

כתב-היד כולל גם חידושים על מסכתות סנהדרין ובבא מציעא, וכן "הלצות" שונות ("להספד", "לא"י", "לתפילין"), ועוד.

רבי שמעון חיים חרוש (נפטר תרנ"ז), מחכמי עדת המערביים בירושלים. צאצא לחכמי משפחת חרוש ממראכש, בנו של רבי אברהם חרוש שהיה השד"ר הראשון של עדת המערביים בירושלים. רבי שמעון חיים שימש כסופר שטרות בירושלים, ויצא אף הוא כאביו בתור שד"ר לערי צפון אפריקה ולגיברלטר, בשנים תרמ"ב-תרמ"ג כתב גם סידור לימות החול (ראו הפריט הבא). כשנה לפני פטירתו (תרנ"ו) הדפיס בירושלים את הספר "שמ"ח נפש" – "השירים והתשבחות... מהם אשר חברו משוררי זמננו ומהם אשר חברתי אני שמ"ח [=שמעון חיים] חרוש..." (ראו אודותיו: אעלה בתמר, מתורת רבני מראכש, 'שושלת משפחת חרוש', עמ' טז-יז).

כת"י הספרייה הלאומית ירושלים מס' 412=8 מכיל דרושים מאת חכמי משפחת חרוש, אבותיו של רבי שמעון חיים. כת"י זה תואר על ידי גרשום שלום בחיבורו כתבי-יד בקבלה, ירושלים תר"צ, מס' 151. בראש כתב-יד זה רישומי פטירות שכתבו חכמי המשפחה, איש על אביו, האחרון שבהם הוא רישומו של רבי שמעון חיים, על פטירת אביו רבי אברהם בשנת תרל"ב.

[132] דפים כתובים (חלקם ממוספרים במקור), ועוד דפים ריקים. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור מקורית, מעוטרת, עם הטבעה מוזהבת בחזית הכריכה: "ע"ה שמעון חיים חורש הי"ו". הכריכה שוקמה בחלקה.