תוכנייה של "הכנסיה הגדולה הראשונה" של "אגודת ישראל" (בהשתתפות ה"חפץ חיים") – וינה, אלול תרפ"ג – לא ידועה ביבליוגרפית

תוכנייה של "הכנסיה הגדולה הראשונה" של "אגודת ישראל" (בהשתתפות ה"חפץ חיים") – וינה, אלול תרפ"ג – לא ידועה ביבליוגרפית

עלון מודפס – "העקרים – שעל צירי ואורחי הכנסיה הגדולה לדעת". בהוצאת "לשכת הכנסיה הגדולה הראשונה של אגדת ישראל". וינה, דפוס הלפרן ושותפיו, אלול תרפ"ג [1923].

חולק לצירי "הכנסיה הגדולה", עם הוראות ותוכנייה של "סדר היום", התנהלות האסיפות, מקומות הישיבה באולמות, ישיבות הוועדות וחוקי ההצבעה בוועדות.

ה"כנסיה הגדולה" העולמית הראשונה של "אגודת ישראל" התקיימה בווינה בחודש אלול תרפ"ג, בהשתתפות רבנים וצירים מארצות תבל. אספה זו הייתה הקונגרס הציבורי הראשון של "אגודת ישראל", שהוקמה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה (באסיפת באד-הומבורג בשנת תרס"ט ובוועידת קטוביץ בשנת תרע"ב). עיכובים רבים היו עד לכינונה הרשמי של התנועה העולמית, ויציאתה לדרך הפומבית. "הכנסייה הגדולה הראשונה" תוכננה להתקיים בווינה בט"ו באב תרע"ד, אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התבטל הקונגרס ורק כעבור תשע שנים נקבע עבורה המועד החדש.

בראש המשתתפים עמדו הגאון הקדוש בעל ה"חפץ חיים", האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, האדמו"ר מטש'ורטקוב רבי ישראל פרידמן, ועוד אדמו"רים וגדולי תורה מרחבי פולין וליטא, גרמניה וארצות תבל. את נאום הפתיחה נשא הצדיק הישיש מראדין בעל ה"חפץ חיים" (שזו הייתה הפעם היחידה בה השתתף בקונגרסי "אגודת ישראל" הפומביים). בין ראשי המדברים באסיפה היה הגאון הצעיר רבי מאיר שפירא מלובלין, שבעידוד ה"חפץ חיים" העלה את הצעתו לתקנה ההיסטורית של לימוד "הדף היומי" בתלמוד, בכל קהילות ישראל, ולסיים את הש"ס פעם בשבע שנים. ב"כנסיה הגדולה הראשונה" הוחלט על הקמת "קרן התורה", להצלת ותמיכה בישיבות ומוסדות תורה, שהיו במצב כלכלי קשה באותה תקופה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשולי השער, רישומים בגרמנית. חותמת "ארכיון היהדות החרדית" [ארכיון שהוקם בשנות ה-60 בנסיון לתעד את ההיסטוריה של "אגודת ישראל" והיהדות החרדית].

[1] דף כפול, הכולל [4] עמ' מודפסים. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וסימני קיפול. קרעים בקפלי הנייר ובשוליו.

קונטרס לא ידוע ביבליוגרפית, אינו מצוי ברשומות הספרייה הלאומית.