מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של בעל ה"ערוך לנר" - על גזירת "תחום המושב" ברוסיה ונגד הרפורמים "הרשעים בפרנקפורט" - ...

מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של בעל ה"ערוך לנר" - על גזירת "תחום המושב" ברוסיה ונגד הרפורמים "הרשעים בפרנקפורט" - אלטונה, תר"ג
מכתב משפחתי מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר בעל "ערוך לנר", אל חמיו, גיסיו וגיסותיו מאשתו הראשונה. בשוליו מכתב נוסף מאת בתו הבכורה "רעלה עטטלינגער". אלטונה, י"ב אב תר"ג [1843]. יידיש. המכתב פותח בעניינים משפחתיים. לאחר מכן מבטא ה"ערוך לנר" את צערו על אחת מגזירות "תחום המושב" שפורסמה ברוסיה באותה עת ע"י הצאר ניקולאי, ולפיה יש לגרש את כל היהודים היושבים ברצועת חמישים ורסטאות [מידת אורך רוסית ששווה בערך 1.1 ק"מ] לאורך הגבול הפרוסי והאוסטרי אל הפלכים הפנימיים. ה"ערוך לנר" כותב כי מאז גירוש ספרד לא היתה גזירה בהיקף כזה, כי באזורים המיועדים לגירוש מתגוררות למעלה ממאה אלף משפחות יהודיות, וכי כמה קהילות גדולות, כדוגמת קאליש, יפסיקו להתקיים בעקבות הגזירה (בסופו של דבר לא יצאה הגזירה לפועל בשל קשיים טכניים). ה"ערוך לנר" מספר כי בדרשתו בשבת בבית הכנסת, הרחיב בדברים על הגזירה ועורר את "לבב בני ישראל" להתפלל על "צרות אחיהם". הוא מוסיף דבר מעניין שלפי השערתו באה הגזירה כעונש על כך שהיהודים (כנראה הרפורמים), ביטלו את תפילת "ד' אלקי ישראל שוב מחרון אפיך והנחם על הרעה לעמך" (מתפילת ה"תחנון"), מאחר ולטענתם ישראל אינם שרויים עוד בגלות [היה זה אחד מה"תיקונים" הראשונים של הריפורמים בנוסח סידור התפילה. ראה על כך: הישיבה הרמה בפיורדא, ח"ב, עמ' 361, אות יט].  בהמשך המכתב כותב ה"ערוך לנר" בעניין הרפורמים. הוא מספר כי קיבל מכתב-חוזר נדפס בחתימת גאוני פרנקפורט רבי בער אדלר ורבי אהרן פולד, בשם אב"ד פרנקפורט רבי זלמן טריר, ובו התבקש להביע את דעתו על אגודת "הרשעים בפרנקפורט לעקור הדת ולהפר הברית". הוא מביע את צערו על כך שיש צורך לכתוב דברים כאלה, מה שלא היה מאז תקופת "ישראל בימי בית ראשון עובדי עבודה זרה". [מענה למכתבם של רבני פרנקפורט, שכתב ה"ערוך לנר" ביום כ"ד אב תר"ג, נדפס ע"י רבי זלמן טריר עם תשובות רבנים נוספים נגד ביטול ברית מילה, בחיבור בגרמנית בשם "רבינישע גוטאכטן איבר די בשניידונג", Rabbinische Gutachten über die Beschneidung, פפד"מ תר"ד, ראה: קטלוג קדם, מכירה 57, פריט 341]. ה"ערוך לנר" חותם את מכתבו "איהר ערגעבענסטער שוויעגערזאהן אונד שוואגער [=חתנך וגיסכם הנאמן] הקטן יוקב בלאאמ"ו מ"ה אהרן עטלינגען נר"ו". בשולי מכתבו של ה"ערוך לנר" הוסיפה בתו מכתב משלה. בסופו מבקשת למסור דרישת שלום לכל הדודים והדודות, ומזכירה את דודותיה רגינה והאנכן. הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב 1789-1872), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק ברנייס מהמבורג ורבי אלעזר ברגמן מירושלים. בשנת תקפ"ח בערך נתמנה כראש ישיבה ורב ב"קלויז" בעיר מנהיים, ובשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה. רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם. מחבר הספרים: "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים. כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מירושלים ומרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר אלא אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רט"ז; ח"ג, פ"ז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא). נמען המכתב שלפנינו הוא חמיו רבי משולם קופמן טורלאך וורמסר מקרלסרוהא, שהיה גם דודו. אשתו הראשונה של הערוך לנר, מרת גנענדל (Nannette), נפטרה (לאחר לידת בתה שרה, המוזכרת במכתב הבת: "אונזערע קליינע זארא...") בליל ט"ז טבת תר"ג (כחצי שנה לפני תאריך המכתב שלפנינו). רעלה, הכותבת במכתב שלפנינו, היא רלינה, בתו הבכורה של ה"ערוך לנר", לימים אשת רבי משולם זלמן הכהן (תקפ"ב-תרס"ב) אב"ד שווערין, נכד רבי משולם זלמן הכהן המהרז"ך אב"ד פיורדא, ותלמידם של ה"חתם סופר", של חותנו ה"ערוך לנר" ושל ה"כתב סופר" (ראה אודותיו: קינסטליכר, החת"ס ותלמידיו, עמ' שפ). [1] דף, כתוב משני צדיו. כ-28 שורות בכתב-ידו וחתימתו של ה"ערוך לנר". 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. חורים במספר מקומות מחריכת הדיו, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.