צרור מכתבי "סמיכה לרבנות" - להרב בנימין זאב יעקובזון מדנמרק ושבדיה - מאת הגאון בעל "שרידי אש" ורבני גרמניה - גרמניה ...

צרור מכתבי "סמיכה לרבנות" - להרב בנימין זאב יעקובזון מדנמרק ושבדיה - מאת הגאון בעל "שרידי אש" ורבני גרמניה - גרמניה, תרצ"ד ותרצ"ח
צרור מכתבי סמיכה "יורה יורה ידין ידין" לרבנות - כולל תעודה מפוארת על קלף, שניתנו להרב בנימין זאב יעקובזון, לרגל מינויו בשנת תרצ"ד כרב קהילת "מחזיקי הדת" בקופנהגן. גרמניה, תרצ"ד [1934] ותרצ"ח [1938]. • תעודת סמיכה על קלף, "יורה, יורה! ידין, ידין!", בחתימת רבני ברלין ראשי "בית המדרש לרבנים": הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג בעל "שרידי אש" ורבי שמואל הכהן גרינברג. כתיבת סופר. ברלין, תרצ"ח. בשולי התעודה הוספה בכתב הסופר: "חברנו הרה"ג מהר"י פריימן זצ"ל אב"ד בברלין הסכים עמנו ורצה לבוא על החתום, ולדאבוננו נפטר לעולמו ושחל"ח. תנצב"ה". ואחריה שוב חותמים הגאון בעל "שרידי אש" והרב גרינברג.  • מכתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל יוסף רבינוב - ראש ישיבה בהמבורג. המבורג, תרצ"ד. • מכתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי פנחס הכהן מאנשבך. אנשבך, [תרצ"ד]. • מכתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם יצחק קליין - רב קהל עדת ישראל בנירנברג. נירנברג, תרצ"ד. • מכתב סמיכה מאת רבי יוסף יונה צבי הלוי הורוויץ "אב"ד דקהל עדת ישורון". פרנקפורט דמיין, תרצ"ד. כתוב במכונת כתיבה על נייר רשמי של "משרד הרבנות" בפרנקפורט, בחתימה וחותמת של הרב הורוויץ. • מכתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי זאב צבי הכהן קליין, רב בברלין. רבי בנימין זאב יעקובזון (תרנ"ד-תשל"ג), מחשובי הרבנים הצעירים גדולי התורה בגרמניה, מראשי "אגודת ישראל" וממקימי "קרן התורה". גאון מבריק ונואם מפורסם. נולד בהמבורג כבן למשפחת רבנים מראשי האורתודוקסיה היהודית בגרמניה. בשנת תרצ"ב הגיע לברלין, ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות בדנמרק. כבר בשנת תרצ"ג עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, מינו רבני הקהילה את הרב הצעיר והפיקח, להיות איש הקשר של הקהילה מול מחלקת ה"גסטאפו" שהקים השלטון הנאצי (לטפל בעניני היהודים והקומוניסטים). במסגרת תפקיד זה ביקשו הנאצים "הבהרות" לביטויים הלכתיים, שהצנזורה מצאה במכתבי רבנים שונים, הנאצים גם אילצו את הרב יעקובזון לנצל את קשריו עם "היהדות העולמית" והטילו עליו תפקידים שונים. בעצת הרב הילדסהיימר הישיש עבר הרב יעקבזון לכהן ברבנות בדנמרק. באותן השנים עסק רבות בעניני הצלה, ויחד עם רבנים נוספים מדנמרק ומשבדיה הצליח להציל אלפי יהודים מהשואה. לאחר עשר שנות כהונתו בדנמרק, ברח לשבדיה בשנת תש"ד, יחד עם כל יהדות דניה, והתגורר בשטוקהולם. בשבדיה הקים הרב יעקבזון יחד עם רעייתו את המוסד המפורסם ב"לידינגה", שהיה בית לבנות חרדיות פליטות השואה, שנותרו חולות וגלמודות לאחר המלחמה. בשנים תש"ח-תש"ט עלו כל בנות לידינגה לארץ ישראל, ועם עליית הקבוצה האחרונה של הבנות עלו אף הרב והרבנית לישראל. גם בארץ ישראל היה ביתם לבית המשפחה של בנות לידינגה. הרב יעקובזון רווה נחת מתלמידותיו ומצאצאיהן. בספריו הוא מציין בגאווה כי רוב ככל בנות המוסד זכו להקים בתים מפוארים של תורה וגמילות חסדים. בירושלים כיהן הרב יעקובזון ברבנות שיכון פאג"י בשכונת סנהדריה. מלבד ספרי דרשותיו, פרסם הרב יעקבזון את זכרונותיו בבמות שונות. מאמריו אלו נערכו בספרו "זכרונות" (ירושלים, תשי"ג) ובספרו "אשא דעי למרחוק" (תל אביב, תשכ"ז). בספריו אלו מספר גם על מכתבי הסמיכה שלפנינו, אותם קיבל כדי להרשים את הקהילה בקופנהגן, ואת השלטונות בדניה, שהיו אמורים לאשר את מינויו. רבי יחיאל יעקב ויינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש בית המדרש לרבנים בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטריי שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. חידושיו שניצלו מהמלחמה על ידי אחד מתלמידיו קיבלו את השם "שרידי אש". 5 מכתבי סמיכה על נייר + מכתב סמיכה על קלף. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים, סימני קיפול ובלאי. המכתבים נכרכו יחד.