תלמוד ירושלמי יבמות – "חשק שלמה" – מאת זייפן הירושלמי לסדר קדשים – סאיני, תרס"ה

תלמוד ירושלמי יבמות – "חשק שלמה" – מאת זייפן הירושלמי לסדר קדשים – סאיני, תרס"ה

ספר תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער – מזייף הירושלמי על קדשים. ס. וואראהל (סאיני), דפוס יעקב ווידער, תרס"ה [1905]. חלק מהמילים והעיטורים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.

המחבר, שלמה יהודה פרידלנדר (תר"כ-תרפ"ד), יליד בישנקוביץ שברוסיה, דמות תמהונית של רב ומשכיל. בשלב מסוים היגר להונגריה, התיישב ב"סאטמאר כרמים", פרבר של העיר סאטמאר והכריז על עצמו כרב המקום. נהג להסתובב בערי הונגריה וגליציה ולשאת דרשות. מחיבוריו הראשונים היה הספר "חשק שלמה" על התוספתא, שהחל להדפיס בשנים תרמ"ט-תר"ן [כבר בחיבורו זה החל במעשי זיוף, כאשר הוא מתבסס כביכול על כתבי-יד, שלא היו ולא נבראו. ראו במאמרי הביקורת של רבי יעקב צבי יאנובסקי בקובץ "כנסת הגדולה", שנה ג, תרנ"א, 1890, ובחוברת מיוחדת בשם: "מכת פירושים", [וורשה] 1890. ומאמר נוסף בשם "מכת פירושים", שנדפס לאחר הוצאת סדר נשים, בברדיטשוב, תרנ"ו 1896].

בהמשך הדפיס בשנת תרס"ה את הספר שלפנינו "חשק שלמה", על הירושלמי מסכת יבמות, בעיר ס. וואראהל (סאיני, מחוז סאטמר), ובשנים תרס"ו-תרס"ט הדפיס באותו מקום את ה"ירושלמי" לסדר קדשים, שכולו היה מעשה תרמית וזיוף, כאשר העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד עתיק את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה הכשיל בתחילה רבנים וחוקרים רבים, שהוטעו, עד שבהמשך גדולי ישראל חדי-עין גילו את הזיוף ויצאו בפולמוס נגדו (בו נדפסו כמה וכמה קונטרסים). כחלק מתרמית זו אימץ אז שלמה פרידלנדר לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית ובכר בשער הספר שלפנינו הוא חותם כספרדי: "שלמה יהודה ס"ט". לאחר שנתגלה קלונו נאלץ להרחיק נדוד לערי רוסיה, שם היה מוכר פחות, על מנת לשאת את דרשותיו כמגיד נודד.

[6], טו, יז-קד, קד-קנה, [2] דף. 25.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. חותמות. כריכה ישנה ושחוקה. על הכריכה מודבק שער מעטפת מודפס (שהודבק במהופך).