מכתב האדמו"ר רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא - ברכות "ישועה ורחמים וכל טוב סלה... ויתברכו ויתענגו על רוב ברכה ושלום..."

מכתב האדמו"ר רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא - ברכות "ישועה ורחמים וכל טוב סלה... ויתברכו ויתענגו על רוב ברכה ושלום..."
מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא. סדיגורא, אלול תרט"ז [1856].
כתיבת ידי סופר, וחתימת יד קדשו של האדמו"ר מסדיגורא: "אברהם יעקב במוהר"ר" [המכתב חסר בצדו השמאלי של הדף, ושם אביו - "ישראל" - חסר בסוף החתימה].
מכתב תודה וברכות לנדיבים רבי שלמה טורצין ורבי יוסף באנדראוויר על משלוח מעות צדקה. במכתבו מברך האדמו"ר: "ישלם ה' שכרם ומשכרתם [----] בדבר ישועה ורחמים וכל טוב סלה... ובגלל הדבר הזה הנני להאציל ברכה אליהם כי יגין ד' בעדם [----] ויתברכו ויתענגו על רוב ברכה ושלום...".
מכתב לא ידוע. אינו מופיע בשלשת חלקי הספר "אגרות הרה"ק מרוזין ובניו".
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא - רבי אברהם יעקב פרידמן (חשון תק"פ-אלול תרמ"ג 1819-1883), מגדולי האדמו"רים ומנהיגי היהדות בדורו. בנו וממלא מקומו של אביו הקדוש רבי ישראל מרוז'ין בבית מדרשו בעיר סדיגורה. חתנו של האדמו"ר רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן", ובזיווג שני חתן אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט. בסוף שנת תרי"א נתמנה לאדמו"ר על מקום אביו (שנפטר בחשון תרי"א), ועל מקום אחיו הבכור רבי שלום יוסף (שנפטר בי"א אלול תרי"א).
כיהן באדמו"רות קרוב לל"ב שנה והנהיג עדה חסידית של אלפי חסידים ואנשי מעשה. רבים נהרו לקבל את ברכותיו, הדרכתו ועצתו. איש קדוש ונסתר, אשר באקראי נודע כי עסק רבות בתיקון נשמות נפטרים אשר הגיעו אליו מן השמים בבקשת תיקון נשמותיהם. נודע בהנהגתו המלכותית כדרך אדמו"רי בית רוז'ין ברוב עושר והרחבה, אך הוא כשלעצמו היה קדוש ופרוש הממעט באכילה, עד כדי שמעיו הצטמקו לגמרי. עמד בהנהגת היהדות החרדית בדורו, והצטרף אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז בהתארגנות "מחזיקי הדת" בגליציה. ביוזמתו הושלם בית הכנסת המפואר "תפארת ישראל" בירושלים. בפעילותו הציבורית עמד בקשרים עם אישים שתפסו מקום חשוב בפוליטיקה הבינלאומית, ביניהם סיר משה מונטיפיורי והדיפלומט הבריטי לורנס אוליפנט, שהגיע במיוחד לסדיגורה כדי לפגוש בו (ראה: ד' אסף, דרך המלכות, עמ' 456). סבל מרדיפות השלטון הרוסי את בית רוז'ין. לאחר שפנה אל מונטיפיורי במכתב בו ביקש את הצלת יהודי רוסיה מידי הצאר הרוסי פנו השלטונות הרוסיים אל שלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית בעלילה על זיוף כספים, שבעקבותיה נאסר למשך כשנתיים (בין השנים תרט"ז-תרי"ח).
[1] דף כפול. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים בקפלי הנייר ונזקי בלאי. בצדו השמאלי של המכתב חסר חלק מהדף (כשליש הדף), עם חסרון טקסט של כשתיים-שלוש מילים בכל שורה.