הוצא מהמכירה. מכתב מאת הרבנית שיינדל טברסקי - אשת האדמו"ר רבי מנחם נחום משפיקוב, בתו של האדמו"ר רבי דוד מטולנא ...

הוצא מהמכירה. מכתב מאת הרבנית שיינדל טברסקי - אשת האדמו"ר רבי מנחם נחום משפיקוב, בתו של האדמו"ר רבי דוד מטולנא, וכלתו של האדמו"ר רבי יצחק מסקווירא - אשר ניהלה את ה"חצר" בשפיקוב לאחר פטירת בעלה

הוצא מהמכירה.

מכתב בחתימת הרבנית שיינדל טברסקי, אלמנת האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי משפיקוב, ובתו של האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא. [שפיקוב, לאחר ניסן תרמ"ז, שלהי שנות ה-80 של המאה ה-19 בקירוב].
כתוב בכתיבת יד סופר, ובסופו חתימת הרבנית. המכתב נכתב לאחר פטירת בעלה האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי משפיקוב בראש חודש ניסן תרמ"ז. במכתב מבקשת הרבנית האלמנה מאת "הנגיד... ר' שמעון ליב" שימשיך לתמוך כבעבר בכלכלת ביתה, ובפרט כעת שהיא נמצא במצב כלכלי קשה לאחר נישואי בתה ויש לה חובות רבים. הרבנית מזכירה במכתבה את זכותם של בעלה וחמיה זכר צדיקים לברכה: "...בזכות כ"ק בעלי [=האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי משפיקוב] וכ"ק חמי זצקללה"ה [=האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא] אשר יודעים בצערא דחיי ובפרט צער בני ביתו... ועתה הנושים דוחקים אותי לסלק להם החובות אשר לוויתי עלי הוצאות נפשות בני ביתי ומכ"ש [=ומכל שכן] מנשואי בתי היקרה תחי'. וכל מי אשר יעזריני לסלק החובות בודאי יגין עלימו זכותם למלאות בתימו ברכה כאשר עם לבבם הטוב...". בסוף המכתב חתימת הרבנית בכתב-ידה: "שיינדיל אשת הרב ר' מנחם נחום זצוקללה"ה".
הרבנית המיוחסת שיינדל טברסקי הייתה בתו הגדולה של האדמו"ר המפורסם רבי דוד טברסקי מטולנא. בנישואיה הראשונים נישאה להאדמו"ר רבי חיים מנחם מזינקוב בנו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב, מגזע אפטא. מזיווגה הראשון נולדו לה שני בנים, האדמו"רים רבי פנחס מזינקוב ורבי משה מזינקוב, וכן שתי בנות, הרבנית חיה שרה אשת האדמו"ר רבי ישעיהו טברסקי ממקרוב, והרבנית דבורה אשת האדמו"ר רבי פייביש הגר מזאליטשיק (בזיווג שני). בנישואיה השניים נישאה הרבנית שיינדל לבן דודה האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי משפיקוב, בנו של האדמו"ר המפורסם רבי יצחק טברסקי מסקווירא (אחי אביה רבי דוד מטולנא). מזיווג זה נולד בן יחיד, האדמו"ר רבי מרדכי (ר' מוטל'ה) טברסקי משפיקוב. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר משפיקוב (בשנת תרמ"ז, טרם הגיעו לגיל חמישים), דאגו החסידים לשכן את הרבנית שיינדל בדירה מפוארת, משם ניהלה מעין "חצר" משלה. כך מסופר: "החסידים האורחים בבואם אל הרבי הצעיר [ר' מוטל'ה] מכבדים גם אותה בביקור, מפני כבוד אביה הגדול וכבוד בעלה הרבי המנוח ז"ל, ולפעמים מזכים אותה גם ב'פדיון' ומקבלים את ברכתה" (מרדכי גלובמן - כתבים, ירושלים תשס"ה, עמ' 127). דמותה האצילה של הרבנית שיינדל תוארה באריכות בספר "החצר הפנימית" (תל-אביב תשי"ד), מאת הסופר יוחנן טברסקי, נינה של הרבנית. בספרו זה כותב הנין: "כמעט מיום בואה לבית חמיה לסקווירה, ואחר כך שפיקובה, הוטלו עליה כל צרכי החצר וכל חובותיה" (שם, עמ' 36). דברים אלה מקבלים חיזוק ואישוש מן המכתב שלפנינו.
כפי הנראה, נכתב המכתב שלפנינו לאחר נישואי אחת מבנותיה מנישואיה הראשונים.
[1] דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים עם פגיעה בטקסט. הדבקה בנייר-דבק ושרידי נייר דבק חומצי (סלוטייפ). סימני קיפול.