תלמוד ירושלמי, סדר נשים - ברלין, תקי"ז - הגהות חתומות של רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד לבוב ושל האדמו"ר רבי אורי ...

תלמוד ירושלמי, סדר נשים - ברלין, תקי"ז - הגהות חתומות של רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד לבוב ושל האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק - העותק של משפחת ה"ישועות יעקב" ואדמו"רי סטרליסק
תלמוד ירושלמי, סדר נשים, עם הפירושים קרבן העדה ושירי קרבן, מאת רבי דוד פרנקל אב"ד ברלין. ברלין, [תקי"ז 1757].
בדף המגן הקדמי (הראשון) חתימה ורישום בעלות בכתב ידו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק לנדמן מסטרליסק-יאסי: "שייך לי הצעיר באלפי יהודה וישראל יעקב יצחק לאנדמאן... בקרית יאסי הבירה בלאאמו"ר הרב הגאון מו"ה אורי ז"ל אבד"ק פאדול, נכד להגאונים השל"ה ולהב"ח ולט"ז... ולהצדיקים הקדושים מלובלין והק' מסטרעליסק והק' מזאקלוקוב בעהמ"ח ס' ליקוטי מהרי"ל עה"ת. כו"ח [=כותב וחותם] ביום א' י"ב טבת בשנת התר"ץ".
בגליונות הכרך שלפנינו 12 הגהות, חלקן ארוכות, בכתב ידו של האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק. רוב ההגהות חתומות בסופן: "הק' אורי".
בהגהותיו הוא מציין להגהות שכתב על גליון השלחן ערוך (יבמות טו/2) והמדרש רבה (שם כב/1). באחת מהגהותיו על הפירוש "שירי קרבן" הוא כותב: "בימי נעוריי זכיתי בקושיא זאת על הלח"מ, ומצאתי אח"כ קושיא זאת בספר משנה לחם על כריתות..." (שם כ/1).
בדפי מסכת נדרים מופיעות שתי הגהות בכתב ידו של רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד לבוב. בהגהה הראשונה חותם בסופה: "צבי הירש אורנשטין" (נדרים ז/1), ובהגהה השניה חותם: "צ"ה אורנשטין".
כפי הנראה, ההגהות של שני האישים לא נדפסו.
בדפי המגן בראש הספר ובסופו - רישומים, חתימות וניסויי קולמוס רבים. בדף המגן הסמוך לשער - חתימות ורישומי בעלות של רבי יהודה ליב הלוי הלר ולרשטיין אב"ד דוקלא וירוסלב: "שייך לי לשמי הקטן יהודא...", "הק' יהודא ליב העליר...", "הס' הירושלמי שייך להרב המופלג החריף ושנון מ' יהודא ליב העליר וואלרשטין ומרגליות האב"ד ק' דוקלא [...] דפה ק"ק יערוסלב...".
בדף המגן האחורי ניסויי קולמוס ורישומים רבים, בהם מופיעים השמות: "יעקב בהגאון מלבוב", "הרבני הנגיד הגביר המפורסם מוהר"ר צבי הירש", "החריף ובקי המפורסם מוה"ר יהודא ליב נ"י", "נפתלי הירץ". יש לציין כי הגאון בעל ה"ישועות יעקב" (סבו של רבי צבי הירש אורנשטיין, המגיה בכרך שלפנינו), נהג לחתום בנוסח "יעקב בהגאון מלבוב", וכי לחמיו של ה"ישועות יעקב" קראו רבי צבי הירש. כמו כן, הרישום "נפתלי הירץ" מכוון כנראה לרבי נפתלי הירץ חריף אב"ד ירוסלב, שהיה דודו של ה"ישועות יעקב". גיסו של רבי נפתלי הירץ היה רבי יהודה ליב הלר וואלרשטיין, שכיהן כאב"ד דוקלא ולאחר מכן כאב"ד ירוסלב [לפני רבי נפתלי הירץ], והוא מוזכר ברישומים כבעל הירושלמי שלפנינו. על אף זאת, לא התברר לנו האם לפנינו חתימותיו בעל ה"ישועות יעקב" או העתקת חתימתו על ידי מישהו אחר.
רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד לבוב (תקע"ו-תרמ"ח), בנו של הגאון רבי מרדכי זאב, ונכדו של רבי יעקב משולם אורנשטיין אב"ד לבוב, בעל ה"ישועות יעקב". מגדולי חכמי גליציה ומגאוני דורו. בשנת תרכ"ג ההדיר והדפיס מחדש את ספרי "ישועות יעקב" שחיבר זקנו, בתוספת הערות חשובות ותשובות משלו. הספרים זכו לתפוצה רחבה, וההוספות שנדפסו הוציאו לנכד המו"ל שם של גאון וחריף. כיהן ברבנות בערים חשובות וידועות: בריסק (תרכ"ד-תרל"ג) וריישא (תרל"ג-תרל"ה), ולאחר מכן זכה לשבת על כסא זקנו בעיר הולדתו לבוב (תרל"ה-תרמ"ח). "התנהגותו האצילה רוממה את כבוד הרבנות, ועוררה אליו כבוד ודרך ארץ ביפי קומתו, הדר בגדיו ונימוסי ביתו. כל יום הלך אחר הצהריים לטייל ברחוב, כשהוא מעמיק במחשבותיו ליישב חמורות ברמב"ם... נפטר... בשעה שהאריך בקריאת שמע של שחרית כדרכו" (מאיר וונדר, אנצי' לחכמי גליציה, א', עמ' 77). לאחר פטירתו נדפס ספרו שו"ת "ברכת רצ"ה" (למברג תרמ"ט).
האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק (תקצ"ח-תרע"ז, אנצי' לחסידות, א, עמ' רד-רה) היה נכדו של ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק. רעייתו הייתה נינה של "החוזה מלובלין". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"שר שלום" מבעלזא ורבי יצחק מנשכיז. כיהן ברבנות בערים ווישנוביץ שברוסיה, לעספיץ ופודול-אילואי שברומניה. היה גאון מופלג וגדול בתורה, והרבה לכתוב הגהות בשולי גליונות ספריו, בהן גם הגהות על הירושלמי. חיבר ספרים "אור יצהר", "שלמא רבא" ו"דמעות שלש - הספדים.
בנו האדמו"ר רבי יעקב יצחק לנדמן כיהן כאדמו"ר בסיוון שבמולדובה, משם עבר ליאסי (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רצג).
[2], ס, [1], מג, [1], מד, [1], כב, [1], מא, [1], לב, [1], ל דף. דף שער נפרד לכל מסכת. 35 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. נקבי עש. קרעים גסים בשני דפי השער ובשני הדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה מפוארת.