קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה
|
פריט 325:
ספר שו"ת מהר"י אשכנזי - מהדורה ראשונה - העותק של רבי חיים צבי עהרנרייך - עותק מיוחס שהתקבל מהאדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $550 (₪1,947)
₪1,947
מחיר פתיחה:
$
300
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
ספר שו"ת מהר"י אשכנזי - מהדורה ראשונה - העותק של רבי חיים צבי עהרנרייך - עותק מיוחס שהתקבל מהאדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט
ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, מאת רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. מונקאטש, תרנ"ג [1853]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט [חתן המחבר].
בדף השער הקדשה עצמית בכתב-יד, על קבלת הספר מהאדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגעט: "ספר זה קבלתי לדורן[!] דרשה מאת כבוד ידידי הרב וכו' מו"ה חיים צבי טייטעלבוים [=בעל ה"עצי חיים" מסיגט] נ"י בן אדמו"ר הגה"ק אבד"ק סיגעט שליט"א [=בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט]".
בדף המגן הקדמי רישום בעלות (בעפרון) בכתב-יד של רבי משה יהודה ליב עהרנרייך, המעיד שהספר היה שייך לאביו - רבי חיים צבי ערהנרייך אב"ד מאד: "ס' היקר הזה שייך לכ"ק אאמו"ר עט"ר שליט"א דומו"ץ דפה"ק מאד יע"א, הק' משה ליב עהרענרייך".
רישום נוסף באותו עמוד: "זה הספר שייך למי שקנה... ה"ה... הגאון הצדיק מו"ה... חיים צבי".
הגאון הצדיק רבי חיים צבי עהרנרייך (תרל"ג-תרצ"ז 1936), חתן דודו רבי נפתלי שווארץ בעל "בית נפתלי". היה אחיו היחיד ותלמידו של הרב הגאון משאמלוי. נסמך להוראה על-ידי אחיו, ועל ידי האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" מסיגעט. בשנת תרנ"ז החל לכהן כרב בעיר מאד שבהונגריה. חיבר מספר ספרים בהלכה, שו"ת "קב חיים", "קצה המטה" על הספר "מטה אפרים" וספר "חיים" על הספר "שערי אפרים". לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי שלמה זלמן קונטרס "יקרא דחיי"ם" (שמלויא תרצ"ז), ובו הספד על אחיו ועל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש.
בנו של רבי חיים צבי עהרנרייך - הגאון הצדיק רבי משה יהודה ליב עהרנרייך (תרס"ד-תש"ד), חתנו של הגאון רבי שמואל זלמן ויינברגר אב"ד מארגרטן. כיהן כדיין ומו"צ במארגרטן. משנת תרצ"ז מילא את מקום אביו ברבנות מאד. השאיר אחריו בכתב-יד חיבור "זכרון למשה" על התורה. תשובות בודדות ממנו נדפסו בקונטרס "יקרא דחיי"ם" (ניו-יורק תשל"א). נרצח על קידוש השם בכ"ו סיון תש"ד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מחבר הספר שלפנינו - רבי יואל אשכנזי (תק"ע?-תרמ"ב) אב"ד זלוטשוב, בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת. תלמידו המובהק של רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות המשפט" ו"חוות דעת", וחתן בתו. רבו המובהק של מהרש"ם מבערז'אן. היה חותנו של בן אחותו האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט, ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנקרא על שמו. האדמו"ר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: "כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום". מהרש"ם מבערז'אן, תלמידו של המחבר, כותב באחת מתשובותיו, שכל ההיתרים והקולות של המחבר הם ממה שקיבל מרבו ה"חוות דעת" (שו"ת מהרש"ם, חלק ו', סימן עג). נכדו של המחבר, האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל"ד: "כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם ברכה בתוך ביתו של אדם".
[4], ק דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובמספר מקומות נופסים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה, מנותקת חלקית.
בדף השער הקדשה עצמית בכתב-יד, על קבלת הספר מהאדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגעט: "ספר זה קבלתי לדורן[!] דרשה מאת כבוד ידידי הרב וכו' מו"ה חיים צבי טייטעלבוים [=בעל ה"עצי חיים" מסיגט] נ"י בן אדמו"ר הגה"ק אבד"ק סיגעט שליט"א [=בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט]".
בדף המגן הקדמי רישום בעלות (בעפרון) בכתב-יד של רבי משה יהודה ליב עהרנרייך, המעיד שהספר היה שייך לאביו - רבי חיים צבי ערהנרייך אב"ד מאד: "ס' היקר הזה שייך לכ"ק אאמו"ר עט"ר שליט"א דומו"ץ דפה"ק מאד יע"א, הק' משה ליב עהרענרייך".
רישום נוסף באותו עמוד: "זה הספר שייך למי שקנה... ה"ה... הגאון הצדיק מו"ה... חיים צבי".
הגאון הצדיק רבי חיים צבי עהרנרייך (תרל"ג-תרצ"ז 1936), חתן דודו רבי נפתלי שווארץ בעל "בית נפתלי". היה אחיו היחיד ותלמידו של הרב הגאון משאמלוי. נסמך להוראה על-ידי אחיו, ועל ידי האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" מסיגעט. בשנת תרנ"ז החל לכהן כרב בעיר מאד שבהונגריה. חיבר מספר ספרים בהלכה, שו"ת "קב חיים", "קצה המטה" על הספר "מטה אפרים" וספר "חיים" על הספר "שערי אפרים". לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי שלמה זלמן קונטרס "יקרא דחיי"ם" (שמלויא תרצ"ז), ובו הספד על אחיו ועל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש.
בנו של רבי חיים צבי עהרנרייך - הגאון הצדיק רבי משה יהודה ליב עהרנרייך (תרס"ד-תש"ד), חתנו של הגאון רבי שמואל זלמן ויינברגר אב"ד מארגרטן. כיהן כדיין ומו"צ במארגרטן. משנת תרצ"ז מילא את מקום אביו ברבנות מאד. השאיר אחריו בכתב-יד חיבור "זכרון למשה" על התורה. תשובות בודדות ממנו נדפסו בקונטרס "יקרא דחיי"ם" (ניו-יורק תשל"א). נרצח על קידוש השם בכ"ו סיון תש"ד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מחבר הספר שלפנינו - רבי יואל אשכנזי (תק"ע?-תרמ"ב) אב"ד זלוטשוב, בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת. תלמידו המובהק של רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות המשפט" ו"חוות דעת", וחתן בתו. רבו המובהק של מהרש"ם מבערז'אן. היה חותנו של בן אחותו האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט, ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנקרא על שמו. האדמו"ר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: "כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום". מהרש"ם מבערז'אן, תלמידו של המחבר, כותב באחת מתשובותיו, שכל ההיתרים והקולות של המחבר הם ממה שקיבל מרבו ה"חוות דעת" (שו"ת מהרש"ם, חלק ו', סימן עג). נכדו של המחבר, האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל"ד: "כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם ברכה בתוך ביתו של אדם".
[4], ק דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובמספר מקומות נופסים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה, מנותקת חלקית.
