כתב-יד - דרשות והספדים על רבנים ועל מלכי פרוסיה - ממחבר לא ידוע - פרוסיה, תקצ"ח-תרי"א

כתב-יד - דרשות והספדים על רבנים ועל מלכי פרוסיה - ממחבר לא ידוע - פרוסיה, תקצ"ח-תרי"א
כתב-יד, דרשות והספדים, ממחבר לא ידוע [מאת אחד מרבני פרוסיה (מערב פולין?), תקצ"ח-תרי"א בקירוב].
קונטרסים רבים שנכרכו יחד, ובהם רשימות ראשי פרקים לדרשות שנשא הכותב במשך שנים, עם רישומים שהוסיף לאחר מסירת הדרשות. כתיבה אוטוגרפית של המחבר, שהיה כנראה רב באחת העיירות באזור פרוסיה (מערב-פולין). כתב היד כולל דרשות למועדים ולשבתות השנה, וכן לתאריכים הקשורים למשפחת המלוכה: דרשות לימי הולדת של המלך פרידריך וילהלם הרביעי מלך פרוסיה, ועל פטירת פרידריך וילהלם השלישי מלך פרוסיה (עליו הוא כותב: "שהיה מושל על מדינתו מ"ד שנים, בחסד וברחמים, אוהב שלום אוהב האמת אוהב הצדק, זקן שבכולם, וגם מדינות אחרות למדו ממנהגיו הטובים לעשות חסד עם ישראל..."). בתוך הדברים מופיעים אזכורים היסטוריים ממאורעות התקופה (עלילת דמשק בשנת ת"ר, שריפת ק"ק שובין [Szubin], ועוד).
כתב היד כולל הספדים רבים על רבני אותה תקופה. בדרוש השני מספיד הרב את הרבנים שנפטרו בשנים תקצ"ח-תקצ"ט: רבי יהודה ליב פאלק ראב"ד ברסלוי ודיהרנפורט [נפטר ל' סיון תקצ"ח, תלמיד רבי עקיבא איגר] - "שהיה צדיק נפלא קדוש מרחם... גומל חסד לרבים ומגדל בניו לת"ת"; רבי שמואל ברנשטיין אב"ד אמסטרדם [נפטר ד' טבת תקצ"ט] - "שהיה עומד בפרץ בכל מדינת האלאנד"; רבי אברהם לוונשטאם אב"ד עמדין ומזריטש [נפטר כ"ט טבת תקצ"ט, בן רבי אריה ליב בעל "פני אריה"] - "שהיה צדיק נפלא ושונא בצע ושמח בחלקו כל ימיו"; רבי בנימין שרייבר אב"ד גרידץ [בעל "אם לבינה", נפטר כ"ט שבט תקצ"ט] - "ידוע חריפתו ובקיאותו וצדקתו והי' רחמן גדול על עניים, ולא הגיע לימי זקנה"; רבי נפתלי הירש בלייכרודה אב"ד קארניק [נפטר כ"ד אדר תקצ"ט, תלמיד רבי עקיבא איגר וחתן בנו רבי אברהם איגר מראוויטש] - "רחמן גדול על כל בני אדם, איש טוב, בן מ"ה שנים, וי על שופרא דבלע בארעא"; "הגאון המפורסם גדול הדור" רבי שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד וורשא [בעל "חמדת שלמה", נפטר י"א ניסן תקצ"ט] - "שלא הניח אחריו כמותו בכל מדינת פולין".
בדרוש השביעי מופיע הספד על רבי אהרן יהושע אליהו הרצפלד אב"ד ראוויטש [נפטר ג' אלול תר"ו] - "צדיק יסוד עולם... אבן פנה אחת נשאר לנו מזקני הדור... שחי לערך תשעים שנה... בלעמבורג בדור מלא תורה, ואח"כ בבערלין אצל הגאון ר' הירשל [לוין]... ואח"כ בקעניגסבורג, ואח"כ בראוויטש... ובאמת לא הניח אחריו צדיק וגדול כמותו בכל מדינתינו..." (בהמשך הדברים נראה כי המספיד היה מקורב אליו ועמד עמו בקשרי שו"ת הלכתי). בדרוש [י"ט] מופיע הספד על רבי איצק הלדנשטיין ראב"ד ליסא [נפטר כ"ב תמוז תר"ה] - "יחיד בדורו... הגאון המפורסם צדיק יסוד עולם... גדול בתורה ובחסידות ובמדות, קדוש וטהור, מגין הדור...".
בדרוש [כ"ב] ובדפים שבסוף הכרך, מופיעים הספדים על פטירת חמיו רבי אלעזר הכהן [שתי הרשימות בכתיבת יד שונה, ואולי הן מכותב אחר]: "...נלקח ממנו גאון עוזינו מחמד עינינו הרב... המובהק המפורסם החריף והבקי שלשלת היוחסין... אדוננו ורבינו מורי חמי.... רבי אלעזר הכהן זצ"ל... שהיה איזה שנים לאחר בן ארב[ע]ים לבינה...".
בדרוש השישי ובדרוש [י"ח] (משנת תר"ד) מעורר הרב על הצורך בבניית בית כנסת ומקווה לקהילה, וכותב: "...לקהלתנו, לפנים היה לא מקוה ולא בית עלמין ולא ביהכ"נ...". בדרוש לשבת נחמו שנת תקצ"ח הוא מעורר על ההידרדרות של יהודי קהילות אשכנז בקיום ההלכה, ועל הירידה ברמתם התורנית של הרבנים ("...ואמרתי שגם מה שהעולם רוצים לשמוע מגידות [דרשות מוסר] מרב. זה ג"כ עצת היצר הרע לבטל מלימודם... בפוסקים ונמשך אחר אגדות, וסוף יהיה קרח מכאן ומכאן... וע"י כן נעשה באשכנז מהרב פרעדיגר [=מטיף ודרשן]...".
כ-290 עמ' כתובים. גודל משתנה, 17.5-13.5 ס"מ (רוב הדפים בגודל 16.5 ס"מ). מצב טוב. בלאי. כתמי רטיבות. כריכה חדשה.