כתב-יד, דרשות - ליטא, אמצע המאה ה-19

כתב-יד, דרשות - ליטא, אמצע המאה ה-19
כתב-יד, דרשות ומאמרים באגדה ומוסר, מאת מחבר לא מזוהה. [ליטא? לאחר תקצ"ו 1836 - ראשית שנות הת"ר?].
חיבור שלם כתוב בכתיבה אשכנזית. נכתב על ידי מעתיקים שונים, עם תיקונים, הגהות, הוספות ומחיקות אוטוגרפיות רבות שנוספו כנראה על ידי המחבר. לא הצלחנו לזהות את המחבר, אך כפי הנראה היה מחכמי ליטא או רייסין, אשר שימש כמגיד ונשא דרשות.
בבסיס כתב-היד שבעה דרושים, אשר נקראו בשמות: "נתיבות עולם"; "דרך תמים"; "מעגלי יושר"; "אורח מישור"; "נתיבות השלום"; "דרך צדקה"; "מסילת הלב". בראש כל אחד מן הדרושים מופיעה פתיחה, ובה סיכום של נושא הדרוש. באמצע הכרך ובסופו נכרכו דרושים נוספים בסגנון מעט שונה (ייתכן שהם שייכים לספר אחר של המחבר). החיבור כתוב בסגנון בהיר ומושך, והוא מכיל מאמרים עיוניים על דרשות ואגדות חז"ל, מוסר ויסודות בעבודת ה'. מן התוכן ניכר כי המחבר היה בקי גדול במדרשי חז"ל ובספרי מחשבת ישראל.
המחבר מציין פעמים רבות בספרו לספריהם של גדולי וחכמי ליטא, כדוגמת: "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין, ספרי המגיד מדובנא - "אהל יעקב" ו"קול יעקב", ספרי רבי יהודה ליב עדל - המגיד מסלונים - "איי הים" ו"אפיקי יהודה" (על הספר האחרון כותב המחבר באחד הפעמים שמזכירו: "עיי' באפ"י מ"ש בזה דברים נעימים ודפח"ח, אבל לא השלים לבאר... ואנחנו נלך בעקבותיו בקצת...". דף [46/ב]), וספר "כפות זהב" (ווילנא והורדנא תקצ"ו). "כפות זהב" הוא הספר המאוחר ביותר מכל הספרים שהמחבר מציין להם (על ספר זה הוא מרבה לחלוק. בדף הראשון שבחיבור הוא כותב עליו: "וע' בכפות שם, ואין כדרכיו דרכי ולא מחשבותי מחשבותיו").
בכמה מקומות מעתיק המחבר מכתבי חמיו: "וכתב מו"ח ז"ל..." (דף [67/א]); "ולפי שמצאתי בכ"י אדמו"ר מו"ח ז"ל שמדבר בענין הצדקה השייכים לדברינו, אמרתי להעתיק פה מרגניתא טבא חדא כפי מה שמצאתי כתוב..." (דף [70/ב]); "ומצאתי בכ"י אדמו"ר מו"ח ז"ל (עם איזה דברים אשר הוספתי משלי)..." (דף [96/א]); "מצאתי כתוב בכתבי אדמו"ר מו"ח ז"ל שכתב..." (דף [98/א]). לא הצלחנו לזהות מי הוא חמיו של הכותב (אך יש לציין כי הרעיון הארוך שכתב בשמו בדף [67] ואילך, יש בו מסגנון וביטויי תורת חב"ד).
בדרושים האחרונים שבספר כותב המחבר משלים מפורטים וארוכים הלקוחים מסביבת החיים שלו, ומהם ניתן ללמוד מעט על זמנו ומקומו. בדף [112/ב] נזכרות הערים פטרבורג וקניגסברג כערי מלוכה. בדף [125/ב] מזכיר כמה מושגים מעולם המסחר, כשבסוגריים הוא מציין את שמם הלועזי הרווח במקומו, והם כפי הנראה בשפה הליטאית.
בסוף הכרך כרוכים מספר דפים שאינם מגוף הספר, בדף האחרון שבהם נכתב: "זה הסופר כתב ר' דוד טוביה". לא ברור אם הכוונה אל המחבר או אל הסופר המעתיק, או שמא אין זה קשור כלל לחיבור שלפנינו.
למיטב ידיעתנו, כתב-היד לא נדפס.
[130] דף (ועוד מספר דפים ריקים). 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש במספר דפים. שולי שלושת הדפים הראשונים מודבקים בנייר. קרע בדף [91], משוקם בהדבקת נייר שעליו השלמת הטקסט החסר. כריכת בד.