כתב-יד בשני כרכים - ביאור הגר"א לתיקוני הזוהר / הדרת קודש להגר"א - העותק המקורי של רבי יצחק אייזיק חבר, עם הגהות ...

כתב-יד בשני כרכים - ביאור הגר"א לתיקוני הזוהר / הדרת קודש להגר"א - העותק המקורי של רבי יצחק אייזיק חבר, עם הגהות חתומות בכתב יד קדשו - הגהות שלא נדפסו
כתב-יד בשני כרכים הכולל שני חיבורים: ביאורי הגר"א על תיקוני זוהר; הדרת קודש, ערכים בתורת הנסתר וליקוטים מהגר"א. העתקת ידי סופרים, מעוטרת בתיקונים והערות רבות של הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר - חלקם בעצם כת"י קדשו, וחלקם נעתקו בכת"י סופריו. [ליטא-פולין, ראשית המאה ה-19].
מקורו של כתב-היד שלפנינו בביתו של רבי יצחק אייזיק חבר, אשר למד בו והגיהו בעצם כתב ידו. כתב היד נכתב עבורו ע"י מספר סופרים [רובו נראה ככתב יד בנו רבי יוסף חבר, ומיעוטו בכתב יד סופריו האחרים]. כתב היד כולל למעלה ממאה הגהות מאת רבי יצחק אייזיק חבר, חלקן חתומות בראשן או בסופן: "נ"ל [נראה לי] יצחק", "נלי"צ", "נל"י", "יצחק" [החתימה "יצחק" מופיעה בעיקר בהערות שבעצם כתב ידו]. חלק מההגהות נכתבו ע"י הסופר [בנו רבי יוסף] תוך כדי העתקת הספר (ב"חלונות", בסוגריים ברצף הטקסט, או בגליונות), וחלקן נוספו לאחר זמן בגליונות. ההגהות כוללות תיקוני נוסח, והערות עם תוכן קבלי של עיונים בתורת הסוד. [נציין לדוגמא, מטבע לשון מעניין של רבי יצחק אייזיק חבר בהגהתו (חלק א', דף נח/2): "...כמו שידוע למורגל בכתבי הגאון"].
בתחילת הכרך הראשון ובסופו, רישומי בעלות בכתב ידו של החותם "ישראל יוסף בר"י היילפרין", המייחס את החיבור לרבי יצחק אייזיק חבר: "זה הספר חיבר הרב האי גאון צנא מלא ספרא חו"פ [חסידא ופרישא] המפורסם לשם ולתפארת ולתהלה כקש"ת [כבוד קדושת שם תפארתו] מוהר"ר יצחק אייזיק ראב"ד ור"מ דק"ק סובאלק... יע"א". חתימות רבי "יצחק צבי רקובסקי" [מצאצאי רבי אייזיק חבר].
חלקים נרחבים מ"פנים" הטקסט כתובים בכתב הנראה ככתב יד בנו רבי יוסף חבר (ראה קטלוג "קדם", מכירה 33, פריט 351), שהוסיף תוך כדי כתיבה הגהות רבות משל אביו [ואף הגהות משלו - ראה למשל בחלק א', בראש דף נו/2, הגהה שנכתבה בסוגריים תוך כדי רצף הכתיבה, הפותחת במילים: "נלי"ה שצ"ל..." - יתכן שזה תיקון מבנו רבי יוסף חבר, שתוך כדי כתיבה הגיה מדעתו, וחתם "נלי"ה" =נראה לי יוסף הכותב]. בתחילת הכרך הראשון (עד דף מד), הגהות (תיקוני נוסח) בגליונות בכתב אחר, חתומות "נל"א".
כרך ראשון כולל את ביאורי הגר"א לתיקוני זוהר מהקדמת תיקוני הזוהר, עד סוף תיקון נ"ז. אח"כ (דף קנא/2) תחילת מאמר "טעם לאיסור מספר בני ישראל וביאור מצות שקלים" [נדפס בליקוטים שבסוף ספר ברית יצחק מאת רבי יצחק אייזיק חבר, ורשה תרמ"ח, דף סג ע"א ואילך]. אח"כ (דף [קנב/1]) הגהה על מה שנמצא בכתב-היד בסוף דף ז/1, ועליה הגהת רי"א חבר: "כך מצאתי בהעתק שלפני ולענ"ד המגיה לא ירד לסוף דעת הגאון... כנלע"ד יצחק". אח"כ הגהה נוספת מאת רי"א חבר. מעבר לדף העתקה ממדרש איכה רבה.
כרך שני כולל את ביאורי הגר"א לתיקוני זוהר, מתיקון נ"ח עד הסוף (תיקון ע'). אח"כ מאמר "ביאור למאמר תמוה וסתום בפ' תצוה קפ"א" [נדפס בלקט אמרים שבסוף ספר מגילת רות עם פירוש הגר"א, ירושלים תרנ"ו, דף יב ע"ב ואילך - והוא מאמר מאת רבי משה שלמה מטלאטשין תלמיד הגר"א]. אח"כ מתחיל [בספירה חדשה]: "ספר הדרת קודש". אח"כ (דף [ס/1]) הגהה מאת רי"א חבר, הפותחת ב"שייך למעלה". מעבר לדף חידושים נוספים בכתב יד. בחלק הדרת קודש תיקונים רבים (של תיקוני טעויות המעתיקים), בגליונות ובין השורות.
בגליונות החיבור הדרת קודש רישומים בכתיבה מאוחרת ליד מספר קטעים: "נדפס בס"י" [בספר יצירה, עם ביאור הגר"א]; "נדפס בס"ד" [בספרא דצניעותא, עם ביאור הגר"א]; "נדפס ביהל אור" [נדפס בווילנא, תרמ"ב].
הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר (תקמ"ז-תרי"ג), ממוסרי תורת הגר"א בקבלה, "פה שני להגר"א" - שכן כבר בהיותו כבן 14 ראה בו רבי מנחם מנדל משקלוב (תלמידו של הגר"א) כלי מוכשר ללמדו חכמת הקבלה. בעודנו צעיר לימים התפרסם שמו כגאון ובקי עצום בכל מכמני התורה, ושימש כאב"ד בכמה קהילות חשובות: פרוזינא, ראזינאי, וואלקאוויסק. בשנים תקצ"ז-תר"ט כיהן ברבנות טיקטין ובשנת תר"ט עבר לסובאלק בה כיהן כארבע שנים ברבנות. גאון מופלג מגדולי רבני דורו, ומגדולי הפוסקים בדורו. השלים 60 פעמים לימוד הש"ס. כתב עשרות ספרים בתורת הנגלה והנסתר, שרק חלקם יצאו לאור, ובהם ספרי קבלה רבים בתורת הגר"א, שו"ת בהלכה ובסוגיות הש"ס.
בנו הגאון המקובל רבי יוסף חבר (נפטר חשון תרל"ו 1875). כיהן כאב"ד בקהלות פאראזאוב, קנישין ויעדוואבנא [Jedwabne, פלך לומז'ה, פולין]. מחבר הספרים: "זרוע נטויה" על הגדה של פסח, "נפש נקי" הספד על אביו, "שער יוסף", "צפירת תפארה" ועוד. אביו הגדול העריכו מאד, בידיעתו בתורת הקבלה בפרד"ס, ובצוואתו מבקש רבי יצחק אייזיק חבר, כי בנו הרב דקנישין, "יעיין בכתבי דרוש שלי - אשר ידיו רב לו מאוד בדרוש, ולו משפט הבחירה לבר הטוב מהם, שיהיו נוטים לאמיתה של תורה".
שני כרכים הכוללים סך הכל כ-295 דף. כרך ראשון: א-לא, [1], לב-קיא, [1], קיב-קנא, [1] דף. 21 ס"מ. כתיבה נאה ומסודרת, על נייר כחלחל. מצב משתנה, טוב-בינוני. בלאי וכתמים. דף ראשון מנותק חלקית. נזקי-עש בכל הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה מנותקת ומפורקת.
כרך שני: א-עט, [1], א-כא, כא-נט, [1] דף (דף נז מהספירה השניה נכרך בטעות בין דפים נז ונח מהספירה הראשונה; דף לד מהספירה השניה נכרך בטעות בין דפים עא ועב מהספירה הראשונה). 21 ס"מ. כתיבה נאה ומסודרת, על נייר כחלחל. מצב משתנה, בינוני. כתמים. נזקי רטיבות בדפים הראשונים. פינות הדפים האחרונים קרועות ופגומות, עם חוסרים בטקסט (דפים כד-נט, כולל הדפים שנכרכו שלא במקומם). קרעים עם חסרון בשולי מספר דפים נוספים. נזקי-עש. כריכת קרטון.
תיקוני הזוהר עם ביאור הגר"א, נדפס בווילנא, שנת תרכ"ז. קטעים מהספר "הדרת קודש" נדפסו בספר "יהל אור" (ווילנא, תרמ"ב) ובספרים נוספים מתורת הגר"א. הספר נדפס לראשונה בהוצאת מוסד הרב קוק (ירושלים, תשע"ד), ע"י רבי דוד קמנצקי. כתב-היד שלפנינו מוזכר שם במבוא בשם "כתב יד ג'".
עד היום לא נדפסו הגהות אלו של רבי יצחק אייזיק חבר לביאור הגר"א לתיקוני הזוהר, אך ידוע על כתב-יד אחר של העתקת הערות אלו, שנעתק מכתב-יד זה ונשלח לירושלים לתלמידו המקובל רבי יצחק כהנא מקולנא בעל "תולדות יצחק" (חלק מאותו כתב-יד שמור היום בספריה הלאומית בירושלים). לפנינו נמצאים כתבי-היד המקוריים שמהם הועתקו כתבי-היד שנשלחו לבעל "תולדות יצחק".
מצורפת חוות דעת מומחה - הרב דוד קמנצקי, שבדק וחקר את כתבי-היד, והדברים שנכתבו הם בעיקר עפ"י מאמרו המצורף (שנכתב בשנת תשס"ח), ועפ"י המבוא שלו לספר "הדרת קודש" (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשע"ד).