שו"ת השיב ר' אליעזר ושיח השדה - נייאוויט, תק"ט - חתימות והגהות הגאון רבי אברהם אבלי פאסוועלער ראב"ד ווילנא

שו"ת השיב ר' אליעזר ושיח השדה - נייאוויט, תק"ט - חתימות והגהות הגאון רבי אברהם אבלי פאסוועלער ראב"ד ווילנא
שאלות ותשובות השיב ר' אליעזר ושי"ח השד"ה, מאת רבי אליעזר ב"ר שלמה זלמן ליפשיץ. נייאוויט (נויויד, גרמניה), [תק"ט 1748]. מהדורה יחידה. שער מאויר בחיתוך עץ.
בעמוד השער שתי חתימות של הגאון רבי אברהם אבלי פאסוועלער ראב"ד ווילנא: "הק' אברהם אבלי בלאאמו"ר... מוה"ר אברהם שלמה", "שייך לי הק' אברהם אבלי בלאאמ"ו הגאון הררא"ש".
בדפים א' ו-ב' הגהות למדניות בכתב-ידו של רבי אברהם פאסוועלר. באחת מהן הוא משיג על דברי המחבר: "הנה בסעיף מ' ודאי אי אפשר לפרש כלל כמו שפי' ד' הרמב"ם... ועי' לקמן... שהחליט זה המחבר בעצמו...".
רבי אברהם אבלי ("ר' אבא'לה") פאסוועלער (תקכ"ב-תקצ"ו), מענקי הרוח של ליטא, גדול רבני העיר ווילנא ואחד מגדולי הדור בדורם של תלמידי הגר"א. בנו של רבי אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל (Pasvalys, ליטא; על שם עיר הולדתו נקרא "ר' אבא'לה פאסוועלער"). כבר בצעירותו נודע בגדלותו העצומה, ולפי המסופר - בהיותו צעיר הובא לפני הגר"א מווילנא ששוחח עמו ולאחר מכן התבטא עליו: "קשה למצוא אברך כזה היום". ארבע שנים לאחר פטירת הגר"א נתמנה לראב"ד ווילנא, ושימש למעשה כרבה בפועל של העיר ווילנא (אחרי פטירת רבי שמואל "האב"ד האחרון" של ווילנא, הוחלט שלא ימונה יותר רב לעיר באופן רשמי, ומני אז כונו רבני העיר בשם "ראב"ד"). רבי אבא'לה היה הסמכות התורנית העליונה בעיר ווילנא וסביבתה בתקופה בה חיו ופעלו בה ענקי רוח כהגאון בעל "חיי אדם", רבי יחזקאל פייוויל - המגיד מווילנא, ועוד. רבי אבא'לה זכה להערצה יוצאת דופן אצל חכמי הדור, והיה ידוע באותה תקופה בכינוי "גדול הדור". כך לדוגמה מכתיר אותו רבי ישראל משקלוב (בראש ההסכמה שנתן רבי אבא'לה לספרו "פאת השלחן"): "הגאון הגדול... המפורסם הגדול בדורו..."; בדומה לכך, בכינוי זה הוא מכונה במכתב של האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם מגור, הכותב עליו "מו"ה אברהם אבלי המסכים הראשון שעל הדפסת הש"ס ווילנא, המפורסם לגדול הדור...", וכך מכונה בפי רבים וטובים (ראה במאמרו של הרב דוד זריצקי הנזכר להלן). רבי אברהם אבלי הקים את ישיבת רֶ'מַיילֶס המפורסמת בווילנא, ואף היה ממייסדי ישיבת וולוז'ין יחד עם רבי חיים מוולוז'ין. לרבי אבא'לה נודע תפקיד מרכזי בפרשת המחלוקת הידועה בענין הדפסת הש"ס של האחים מסלאוויטא, כשנתמנה לאחד הבוררים במחלוקת. רבי אברהם אבלי כתב והשיב אלפי תשובות בהלכה, וכמו כן כתב חיבורים על מסכתות הש"ס, הגהות על ספרים וחיבורים בדרוש, וכפי שכותב עליו רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער (בהסכמתו לשו"ת באר אברהם): "וידוע ומפורסם שהגאון האדיר הזה כתב לו רובי תורתו בכת"י אלפי תשובות והרבה מאד חידו"ת יקרים ונפלאים", אך בשל טרדותיו הרבות לא הספיק לסדרם לדפוס. לפי המסופר, נותרו לאחר פטירתו "שלשה שקים מלאים חדושי תורה ושו"ת", אך ברבות הימים נעלמו רוב הכתבים ולא נודע מקומם (ה"חפץ חיים", ה"חזון איש" והסטייפלר היו רגילים להביא דוגמא לצורך בהדפסת חידושי תורה, מאבדן תורתו ורוב כתביו של גדול חכמי ליטא - ראה מכתבי החפץ חיים, עמ' 9; אבי הישיבות עמ' 511; תפארת רפאל עמ' טז-יז). חלק מחידושיו שהיו אצל אחד מרבני פוניבז' נשרפו בשריפה הגדולה שפקדה את העיר. מחידושיו הנותרים נדפס הספר "שו"ת באר אברהם" בהוצאת "מכון ירושלים" (ירושלים, תש"מ ותשס"ג). מספר תשובות נוספות ממנו נדפסו בספר הזכרון "תפארת רפאל" (בית שמש, תשס"ו 2005).
לתולדותיו של רבי אבא'לה פאסוועלער הקדיש הסופר הנודע הרב דוד זריצקי מאמר מקיף. מאמר זה, שהיה המאמר האחרון שכתב הרב זריצקי טרם פטירתו, נדפס בקובץ מוריה (שנה ח, גליון ו-ז, כסליו תשל"ט) ולאחר מכן נדפס בשנית כמבוא לספר שו"ת באר אברהם.
[4], לב דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש במספר דפים. כריכה חדשה.
מן הספרים העבריים הבודדים שנדפסו בנייאוויט (נויויד, גרמניה).