סידור רבי אשר - לבוב, תקמ"ח - העותק של האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף" ובנו האדמו"ר בעל "חקל יצחק", עם ...

סידור רבי אשר - לבוב, תקמ"ח - העותק של האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף" ובנו האדמו"ר בעל "חקל יצחק", עם חתימות בכתב-יד קדשם - הגהות קבליות בכתב-יד
סדר תפלה מכל השנה, עם כוונת האר"י. חלק ראשון - תפלות החול. "סידור רבי אשר" - שחיברו רבי אשר מרגליות מבראד ומעזיבוז - תלמיד הבעש"ט. לבוב, תקמ"ח (1787). דפוס רבי שלמה יארוש ראפופורט.
מהסידורים הקבליים והחסידיים החשובים, המהוה מקור נאמן לתורת הקבלה של תלמידי הבעש"ט ומקובלי דורם.
העותק של האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף" ובנו האדמו"ר בעל "חקל יצחק".
דף השער הושלם בכתב-יד. על גבי דף זה חתימות יד קדשם של האדמו"ר "הק' יוסף מאיר בן לאאמו"ה שמואל צבי יצ"ו ממונקאטש" ובנו האדמו"ר "יצחק אייזיק בן פער[ל]". בדף שלפני השער ובדף שאחריו חותמות האדמו"ר בעל "אמרי יוסף": "יוסף מאיר ווייס - Rabiner Szaplancza".
בדפי הסידור מספר הגהות קבליות בכתב-יד, כפי הנראה בעצם כתב ידו של ה"אמרי יוסף" מספינקא.
"סידור ר' אשר", סידור כמנהג אשכנז בנוסח ספרד, עם כוונות האר"י, מסידורי הקבלה הראשונים של תורת החסידות ותלמידי הבעש"ט. עורך הסידור הוא הרב המקובל רבי אשר בהמנוח הרבני החסיד מוה"ר שלמה זלמן מרגליות זצ"ל ממעזיבוז, מבני החבריא קדישא דאור שבעת הימים רבנו ישראל בעל שם טוב, ומגדולי חכמי הקלויז המפורסם בבראד (ברודי).
הסידור נדפס בלבוב בשנת תקמ"ח, בדפוסו של רבי שלמה יארוש [שהדפיס באותה שנה את הספר "נועם אלימלך" במהדורתו הראשונה. כידוע היו אז העובדים באותו בית דפוס, מקדושי עליון, מהל"ו צדיקים הנסתרים שבאותו הדור]. בראש הסידור נדפסו הסכמות הרבנים חכמי בראד והסכמת הרה"ק רבי יששכר דוב מזלאטשוב והרה"ק רבי משה מפשעווארסק, ועוד.
השתלשלות הדפסתו התחילה כשבע שנים לפני כן, עם הדפסת סידור עם כונת האר"י ז"ל, בזולקווא שנת תקמ"א, בעידודם של המקובלים מהקלויז בבראד, שנודע כ"סידור חכמי הקלויז". סידור זה היה הסידור הראשון עם כוונות הקבלה שנדפס באותו מחוז, בעקבות התפשטות תורת הקבלה באזור על ידי חכמי בראד ותלמידי הבעש"ט. מיום צאת סידור זה לאור, ישב ר' אשר וחקר לשאוב ממעיין המקורות של הסידור: בכתבי האר"י, ספר היחודים, ספר פרי עץ חיים, כת"י סידור החסיד המקובל מוה"ר שבתי מראשקוב, ועוד; וטרח לנקותו משגיאות ולהעמידו על מכונו. בהקדמתו כותב ר' אשר על סידור חכמי הקלויז ש"אי אפשר שיהיה בפעם הראשונה בשלימות". הוא מסביר שהתיר לעצמו לתקן, מפני שיצק מים על ידי המקובל האלקי רבי חיים צאנזער מבראד, ובפרט בלימוד "החכמה הנוראה האמיתית הזאת", וכי גם רבו הנ"ל הגיה את הסידור הזה, "לכן יש לאל ידי להגיהו ולתקנו".
בעלי העותק שלפנינו - האדמו"ר הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף" מספינקא (תקצ"ח-תרס"ט), האדמו"ר הראשון לבית ספינקא, אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. גדול בתורה ובחסידות, תלמיד המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר, ועוד. הסתופף בצילו של האדמו"ר השר-שלום מבעלז, וכן אצל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב - המהרי"א, שהעריכו כחשוב שבתלמידיו.
בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את האדמו"רות כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו החל לנהוג באדמו"רות לאחר שרבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז הסמיכו לכך. אז החל מקבל חסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מבערזאן ועוד.
נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח-הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם...". גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.
בנו היחיד, רבי יצחק אייזיק ווייס הי"ד (תרל"ה-תש"ד, אנצי' לחסידות עמ' שעט-שפ), שימש אחריו כאדמו"ר מספינקא. במלחמת העולם הראשונה עבר למונקאטש ומשם לסעליש, שהפכה למרכז החדש של חסידות ספינקא. נספה בשואה עם רוב בני משפחתו, ספרו "חקל יצחק" שרד בדרך נס ונדפס.
חלק ראשון (מתוך שלושה חלקים). [1] דף בכתב יד, [214] דף (שלושת החלקים כוללים [398] דף). מהחלק הראשון שלפנינו חסרים דף השער והדף שאחריו. השלמה בכתב יד של חלק מדף השער, עם קרע גדול וחסרון. 17.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. חלק מהדפים במצב טוב וחלקם במצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים גסים בשולים התחתונים של דפים רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור מקורית, מנותקת בחלקה ובלויה.