ספר מזבח הזהב - בזל, שס"ב - ספר סגולה - חתימות רבנים עתיקות - חתימת רבי ישראל סג"ל מוינה אב"ד ברודא, דודו של ה"חכם צבי"

ספר מזבח הזהב - בזל, שס"ב - ספר סגולה - חתימות רבנים עתיקות - חתימת רבי ישראל סג"ל מוינה אב"ד ברודא, דודו של ה"חכם צבי"
ספר מזבח הזהב, סדר פיטום הקטורת ותחינות להצלה ממגפות. עם חיבור הלכתי, דרשני וקבלי על עניני הקטורת וסגולותיה. מאת רבי שלמה בן רבי מרדכי ממזריטש, תלמיד המהרש"ל. בזל, שס"ב [1602]. מהדורה ראשונה. דפוס קונרד וואלדקירך. שער מאויר בדמויות מלאכים ותינוקות.
הסכמות מעניינות מגדולי דורו: רבי מרדכי יפה בעל הלבושים; רבי אפרים מלונטשיץ בעל "עוללות אפרים" [הכותב על סגולת הספר "להיותו נעשה להציל ממות בעת המגפה"]; רבי משה בן ר' אברהם בעל "מטה משה"; רבי יושע ואלק כהן בעל הסמ"ע; רבי ישעיה הורוויץ בעל השל"ה הקדוש; ורבי יודה ליווא [איילנבורג] בעל "מנחת יהודה".
חתימות עתיקות שונות [מהערים ברודא והעלישוי במאה ה-17]: במרכז השער חתימה מהתאריך ט"ו בשבט תנ"ה (1695) של "הקטן ישראל סג"ל מוינא - פה ברודא".
הגאון רבי ישראל סגל מוינה (נפטר תס"ו 1706), רב העיר ברודא (אונגריש-בראד, מורביה), בשנים תמ"ח-תנ"ו בקירוב (1688-1696). תלמידו המובהק של ה"שער אפרים" מווילנא, שהתגורר בוינה בשנים תכ"ג-תכ"ו, בביתו של אביו הנגיד רבי יעקב קאפל סג"ל פרענקיל מוינה, אשר כלכל בביתו כמה מגדולי הדור ובנה את בית המדרש בעיר וינה. ה"שער אפרים" כיהן שם כראש ישיבה עד שנת תכ"ו, בה התקבל לרב באובן-ישן (בודפסט). [שמותיהם של האב ושל בנו מוזכרים בהקדמת בן המחבר לשו"ת שער אפרים: "...עד שנתקבל לק"ק ווינא בבית מחותנו הראש והקצין הנדיב המפורטים הגביר המרומם כהר"ר קאפיל הלוי ז"ל ועם בנו הקצין הנדיב, על נדיבתו יקום, בכל עת צדקה עושה, תורה וגדולה במקום אחד, הרב המובהק כמהור"ר ישראל הלוי נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק ברודא יע"א, ועם שאר בעלי תריסין השמיע תורתו..."]. רבי ישראל היה דודה של אשת ה"חכם צבי" (אביו רבי קאפיל הלוי היה חותנו של הגאון הנודע רבי זלמן מירליש חותנו של ה"חכם צבי"). רבי ישראל סג"ל היה מקובל גדול, ובשנת תנ"ו הסכים על ספר הקבלה "ויקהל משה". לפני העיר ברודא כיהן כרב בעיר העלישוי בשנים ת"מ-תמ"ח. לאחר שעזב את ברודא [בשנת תנ"ה-תנ"ו בערך] כיהן תקופת מה ברבנות העיר פינסק, ואח"כ חזר למדינת ווירצבורג, בה כיהן כרב המדינה (כשהוא עצמו התגורר בקהילת הרצפלד). בנו רבי שמעון סג"ל מילא את מקומו ברבנות ווירצבורג, ובנו רבי ישכר בערמן סג"ל היה אב"ד קיצינגען.
בראש השער חתימת "הק' מרדכי ח[ז]ן פה העלישוי"; מעבר לשער רישום בעלות: "זה הספר קניתי מהאלוף מוהר"ר אברהם דיין דק"ק ברודא / הקטן מרדכי דוד בן הרב מו"ה פסח זצ"ל מפרוסטיץ"; רישום נוסף: "שאולה היא בידי מן התורני המופלג מהור"ר מרדכי המבורג".
מעניין לצטט את דברי המחבר בשער ה' (דף יב/1), אודות חשיבות לימוד הגמרא יותר מלימוד המקרא: "...כן גם התשועה האמיתית העתידה לבוא במפלת גוג לא תהיה כי אם על ידי זכות לימוד התלמוד, שהוא מביא לידי טהרה ופרישות וחסידות, מה שאין כן בשאר לימודים כגון המקרא שאינו מביא אפילו להיות צדיק, כי אי אפשר לעמוד על עיקר תורתינו הקדושה שהיא התורה שבכתב, כי אם על ידי תורה שבעל פה שהיא פירושה. אפילו מעט מן התלמוד יספיק יותר להביא לידי יראת שמים, משאר לימודים הרבה...".
מד דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. שיקום קל בשולי דף השער. כריכה לא מקורית.