כתב יד ספר "הדרת קודש" על הזוהר - "מהדורא קמא" ו"מהדורא בתרא" - אוטוגרף המחבר רבי אברהם פינטו הראשון - מרוקו, סוף ...

כתב יד ספר "הדרת קודש" על הזוהר - "מהדורא קמא" ו"מהדורא בתרא" - אוטוגרף המחבר רבי אברהם פינטו הראשון - מרוקו, סוף המאה ה-18
כתב יד, ספר הדרת קודש, ביאורים לספר הזוהר, מיוחס לרבי אברהם פינטו מרבני מאראכש. [כתיבה מערבית חצי-קולמוס, מרוקו, סוף המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם הוספות ומחיקות. כתב היד כולל מהדורה ראשונה של החיבור, ובסופו כרוכה מהדורה נוספת ("מהדורא בתרא"), כשבמספר כותרות הדבר מצוין שזו "מהדורא" שונה של החיבור. בדף א' בספירה השניה כותרת: "מהדורא בס"ד לפי' הזוהר - הדרת קדש". בדף לז/1 "מהדורא לספר שמות בס"ד". בדף סח/1 "אתחיל מהדורא בתרא לס'[פר] ויקרא, בעזר עושה אורה". במקומות רבים בכתב היד הוא מעתיק נוסחאות מדוייקות של ספר הזוהר עפ"י כתבי יד [ראה למשל: "כך מצאתי בזוהר מוגה קדמון מוגה בכתב יד" (דף ג/1 בספירה השניה); "כך מצאתי בזוהר א'[חד] מוגה בכתב יד משם הקדמונים" (דף ו/1 בספירה השניה)].
בכתב היד מובאות רבות מהספרים "מקדש מלך", "הדרת מלך" ו"כבוד מלך" [שנתחברו ע"י רבי שלום בוזגלו, בן עירו ותלמידו המובהק של אבי-המחבר רבי יעקב פינטו, אשר חיבר את ספריו יחד עם חבורת תלמידיו הקדושים של רבי יעקב פינטו]. קטעים רבים בכתב היד מסתיימים במילים: "כנלע"ד א"א" [=כן נראה לעניות דעתי, אני אברהם], "א"א", "מא"א" [=ממני אני אברהם / או אולי: מאדוני אבי].
זיהוי כתב היד כאוטוגרף המחבר, וייחוסו של מחבר הספר "הדרת קודש" לרבי אברהם פינטו הראשון, נעשו ע"י הביבליוגרף הנודע נפתלי בן מנחם, עפ"י החתימות "א"א" "מא"א" - ראה חומר מצורף.
במקום אחד בכתב היד, בענין ה"נוני"ן המנוזרים" [אותיות נון הפוכות] שבפרשת בהעלותך, מעיד המחבר על עצמו שהוא סופר סת"ם מובהק: "וטרם אדבר אודיעך שגם אני הכותב סופר מובהק, וקבלה בידינו מהראשונים גם מכת' של הרב כמוה"ר משה זאברו זלה"ה מכתב ידו [הסופר רבי משה זאברה, מחכמי קסטיליה בשנות הר"ל (1470) התיישב בפאס לאחר גירוש ספרד] ששניהם מנוזרים אלא שמשונים בכתיבתם הראשונה כזה... והשנית כזה... וכך אנו נוהגים לכתוב בכל ספרי תורות שלנו".
הגאון המקובל רבי אברהם פינטו הראשון (נפטר סוכות תקס"ד 1803), בנו של המקובל רבי יעקב פינטו הראשון [מחבורת המקובלים, מחברי סדרת הספרים הקדושים "מקדש מלך"]. כיהן ברבנות העיר מראכש, אחת מהקהילות המרכזיות של יהודי מרוקו, והיה נחשב גדול חכמי דורו. הגהותיו בקבלה על ספר "אוצרות חיים" נדפסו בספר מקום בינה ושערי בינה. חיבר ספר "מר דרור" על הש"ס ותשובות רבות בהלכה. אך רובם עדיין בכת"י ולא זכו לאור עולם. גם חיבור זה שלפנינו לא נדפס.
הכרך חסר בתחילתו, ומתחיל במספור הדף י'. משם ואילך ממשיכה הפגינציה בצורה משובשת ובלתי רציפה, כאשר מהדורא בתרא פותחת בספירה מחדש. סה"כ [279] דף, כולל דפים ריקים. מתוכם [174] דף במהדורא קמא ו-[99] דף במהדורא בתרא. בסוף הכרך, קולופון סיום: "בריך רחמנא דסייען, מריש ועד כען".
15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, מעט בלויה.
ספרות: מאמר נפתלי בן מנחם: תיאורם של עשרים כתבי יד, ארשת, ב', ירושלים תש"כ, כת"י מס' 11, עמ' 390-391 [כפי הנראה, כתב-היד שלפנינו הוא המתואר שם במאמרו, אך נדמה שנפלה טעות מסוימת בציוני הפגינציה של סוף הכרך - ראה חומר מצורף].