קמיע עתיק לשמירה על הבית, שנהגו לתת הצדיק רבי ישעיה קרעסטירר ובעל ה"ישמח משה"

קמיע עתיק לשמירה על הבית, שנהגו לתת הצדיק רבי ישעיה קרעסטירר ובעל ה"ישמח משה"
קמיע עתיק לשמירה על הבית, שנהגו לתת הצדיק רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר ("ר' ישעיה'לה קרעסטירר"), האדמו"ר בעל "ישמח משה" ואדמו"רים נוספים. [אירופה, אמצע שנות הת"ר].
כתיבת סת"ם על פיסת נייר: "ילשת באשר בוליב / והאפה הבמוג ולה".
נוסח זה של קמיע נהג לתת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", לשמירה על הבית מפני גנבים ומזיקים. בקובץ "נחלת צבי" (טז, עמ' קכו-קכז) מובא צילום של קמיע דומה שכתב בעל "ישמח משה" ונתן אותו נכדו האדמו"ר בעל "ייטב לב" למשב"ק שלו - רבי מאיר שוורץ ז"ל. שם מסופר כי כאשר הגיע האדמו"ר בעל "דברי יואל" מסטאמר לארץ הלך במיוחד לראות את הקמיע הזה והשתעשע בו. ידוע שקמיעות דומים נתנו לאחר מכן גם על ידי אדמו"רי צאנז, בעלזא, רוז'ין, סיגעט וליסקא. כמו כן, הגאון רבי הלל מקולומיא בספרו "תשובות בית הלל החדש" (סימן לב) ממליץ לכתוב קמיע זה ו"להניחו על כל פתחי בית חדש לזמן מה, ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו".
בספר "מופת הדור" על הצדיק הנודע רבי ישעיה מקרעסטיר, מסופר שמרבית הקמיעות שנהג לתת היו בתבנית זו. שם מסופר על חנות שהרב מקרעסטיר שלח עבורה קמיעות כאלה, ונצלה באורח פלא מהצתה של גוי, ראה שם שני צילומים מקמיעות אלה.
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס הי"ד מווערבוי, אות תקט"ו) מביא פענוח קמיע זה. בקמיע נרשמו שלושה פסוקי שמירה. בשורה הראשונה משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק (תהלים קכב, ז) "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" והפסוק (תהלים צא, י) "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ", ובשורה השניה ראשי תיבות הפסוק (בראשית יט, א): "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח".
קמיע נייר, 10X4 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי עש.
מצורפת חוות-דעת מומחה.