המשוררת זלדה - מחברת בכתב ידה - שירים וסיפורים שטרם ראו אור

המשוררת זלדה - מחברת בכתב ידה - שירים וסיפורים שטרם ראו אור
מחברת בכתב ידה של המשוררת זלדה. ארץ ישראל, [שנות ה-40 בקירוב].
עשרה שירים ושתי אגדות שלא נתפרסמו, אשר כפי הנראה חוברו במהלך שנות ה-40, בראשית דרכה הספרותית.
המחברת שלפנינו כוללת מבחר ייחודי ובלתי נודע משנות "יצירת הנעורים" של זלדה, אשר לא זכה לראות אור. מרבית השירים כתובים בסגנון שירתה המוקדמת, הנוהגת שורות שונות באורכן, כתיבה בלתי מנוקדת וצורה הקרובה לפרוזה פיוטית. לעומת אלה, שירים אחדים במחברת כתובים במבנה מוקפד יותר, המזכיר את שירתה הבשלה והמאוחרת.
שירי המחברת שלובים בעולמה הסימבולי-מיסטי של המשוררת, והם רצופים ביטויים וצורות ספרותיות האופייניים לשירתה. השיר השביעי במחברת, לדוגמה, נפתח בשורות: "טירת היותי, הבקיע ילל דורי / דמי זמני, יפרצו דביר יה בי...".
בין היתר, כוללת המחברת שיר מספד המוקדש לאישה בשם "א', שמתה בלידתה בן", המתאר את שברונה של המשוררת בעקבות האבדן: "נקעו אברות מחשבתי. מרגלות / הרי-הוד, הרי אין מחר... מושל נכרי משה מתהומך / מלל ילד...". רבים משירי המחברת אפופים אווירת אבדן ומספד, ואפשר שנכתבו בהשפעת האירוע הקשה. השיר התשיעי, שכותרתו "שירי דורי בערב (כשנרדמים תינוקות ישראל)", מציג בכסות שיר ילדים תמונה סבוכה וטעונה, שאווירת סכנה ואבל מלווה אותה:
"טף לן נם / טף לי נם / בהר בוער / בלוע אור (גץ יד) / במעמקי געש און לנים עוללי...".
בסוף המחברת, בשער נפרד, מופיעות שתי אגדות: "על הנחש הלבן ובת הפז" ו"על עבד אבדון בהיכל האור". הראשונה מתארת עולם אידילי שבא על חורבנו, והשנייה עולם-תופת שבא על תיקונו (ניתן להבחין בזיקות שונות בין שתי האגדות, דמויות ומוטיבים משותפים).
המשוררת זלדה (שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי) נולדה בשנת 1914 בעיר יקטרינוסלב שבאוקראינה למשפחת שניאורסון - משפחת אדמו"רי חב"ד. בהגיעה לגיל 11 עלתה לירושלים, יחד עם הוריה ועם סבה (אבי אמה) רבי דוד צבי חן (מגדולי רבני חב"ד). זמן קצר לאחר הגיעם ארצה נפטרו סבה ואביה, והיא ואמה נותרו בארץ ללא משענת. תקופת היתמות הארוכה השפיעה רבות על שירתה (ראה בקטלוג זה, פריטים 88-89, מכתב תנחומים על פטירת אביה של זלדה, ששלח האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש לאמה של זלדה, ושני מכתבים מהרבי מליובאוויטש אל זלדה ואמה).
בשנת 1950 נישאה לחיים אריה מישקובסקי (בנו של רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קרינקי). במשך שנים התפרנסה מהוראה ונחבאה על הכלים. על אף שכתבה שירים וסיפורים עוד משנות נעוריה, קובץ שיריה הראשון התפרסם רק בשנת 1967, בהיותה בת 53. הקובץ גרף תשואות מיד עם צאתו לאור, והקנה למשוררת מעמד יוצא דופן בשירה העברית. בנוסף לששה קובצי השירה שיצאו בימי חייה, פרסמה זלדה בבמות ספרותיות שונות. נפטרה בירושלים בשנת 1984. ברבות השנים הפכה לדמות מופת בתרבות הישראלית, והעניין בה ובשיריה רק גובר והולך עם השנים. ספרים ומחקרים רבים נכתבו על יצירתה של זלדה. לאחרונה יצא ספר נוסף משיריה וציוריה בשם "ציפור אחוזת קסם" (ירושלים 2014), וסרט דוקומנטרי "זלדה, אשה פשוטה" (סדרת "העברים", בבימוי יאיר קדר, 2015).
[33] עמודים כתובים + פתקה גזורה מהמחברת (חלק מהמחברת נותר ריק). 20.5 ס"מ. גוף המחברת במצב טוב. עמוד ראשון (ללא טקסט) כהה וחתוך בתחתיתו. מספר דפים נתלשו. עטיפה במצב בינוני. עטיפה קדמית מנותקת. קרעים בשדרה ופגמים קלים בשוליים.