אוסף ספרי רמב"ם מדפוסי ונציה, ש"י - הגהות, רישומים וחתימות

אוסף ספרי רמב"ם מדפוסי ונציה, ש"י - הגהות, רישומים וחתימות
אוסף כרכי רמב"ם, מדפוסי בראגדין ויושטינייאן, ונציה, שנת ש"י [1550], עם הגהות, רישומים וחתימות. 1. משנה תורה להרמב"ם, חלק מדע, אהבה וזמנים. [ונציה ש"י 1550, דפוס בראגדין]. דפים ב-רכח. חסר שער וחסרים דפים באמצע הכרך - המושלמים בכת"י עתיק מתימן. חתימות תימניות. בדף קס/2 הגהה למדנית בכת"י מזרחי עתיק. ובדף קעה הגהה למדנית בכת"י תימני. 2. משנה תורה להרמב"ם, חלק נשים, קדושה, הפלאה וזרעים. [ונציה, ש"י 1550. דפוס בראגדין]. דפים רלד-תנא. (חסרים דפים בתחילתו, באמצע ובסופו - במקור: רכט-שפט, [2], שצד-תשסז, [1] דף). עותק מורכב משני טפסים. הגהות רבות בגליון שלשים הדפים הראשונים, בכת"י תימני קדום. תוכן ההגהות, חידושים והשוואות לדברי הרא"ש והטור. 3. משנה תורה להרמב"ם, חלק מדע, אהבה וזמנים, ובראשו מנין המצות. [ונציה, ש"י 1550. דפוס יושטינייאן]. י-מג, [1], כה-כו, א, י-ריט דף. (במקור: מג, [1], כה-כו, א, י-שפט, [1] דף. עותק מורכב משני טפסים. הגהות בכת"י שונים, מזרחי ותימני. ההערות כוללות: תרגום מילים לערבית-יהודית עתיקה, העתקות "גליון", ועוד. בדף כד/2 רישומי לידות ופטירות בכת"י מזרחי משנות הש"י-ש"כ בערך (1550-1560). בסוף סימני ההלכות רישום בעלות עתיק חתום מתימן: "זאת מנוחתי עדי עד, פה אשב כי איותיה... מה שזיכני השם אלהי ממוני וממה שהוריש לי אבא מורי זת"ע, אני הקל עפר רגלי חכמים, סעדיה בא"מ בניה... בן סעדיה... בן יוסף זלה"ה". בדף קודם לכן, רשימת ספרים בכת"י מזרחי, חתומה "הצעיר משה". 4. משנה תורה להרמב"ם, חלק נשים וקדושה. [ונציה, ש"י 1550. דפוס יושטינייאן]. דפים רל-שפט. חתימות תימניות עתיקות. 4 כרכים, 36-40 ס"מ. מצב כללי בינוני-גרוע. עותקים פגומים, קרעים ונזקי בלאי ועש. כתמים והדבקות עתיקות גסות. כריכות פגומות. שתי מהדורות אלו של הרמב"ם שנדפסו בונציה בשנת ש"י, מכונות בספרי הפוסקים "רמב"ם עם מגדל עוז". המדפיס בראגדין, פתח בשנת 1550 את בית דפוסו בונציה לספרים עבריים, והדפיס בה את מהדורת הרמב"ם שלפנינו. מהדורה זו הוגהה ע"י צוות מגיהים יהודים חשוב, ובראשם הגאון רבי מאיר [מהר"ם] פאדובה, גדול חכמי איטליה, שהוסיף בה את חידושיו - "הגהות מהר"ם פאדווה". באותה שנה נדפסה מהדורה מקבילה ע"י מתחרהו, האציל מארק אנטוניו יושטיניאן [שהקים את בית דפוסו בונציה לספרים עבריים חמש שנים קודם לכן, בשנת 1545], ובה העתיק יושטינייאן בגניבה חלק מ"הגהות מהר"ם פאדובה" ממהדורת בראגדין. המהר"ם פאדובה פנה לחכמי פולין ולבן-דודו הרמ"א - והם אסרו את קניית מהדורתו של יושטיניאן. סכסוך זה בין שני המדפיסים הנוצריים, גרם בסופו של דבר לגזירת שריפת הספרים באיטליה בשנת שי"ג.