כתב-יד העתקי מכתבים היסטוריים שנשלחו מירושלים בשנת תקצ"ט - אל ה"חתם סופר", מאת תלמידיו שעלו לארץ ישראל

כתב-יד העתקי מכתבים היסטוריים שנשלחו מירושלים בשנת תקצ"ט - אל ה"חתם סופר", מאת תלמידיו שעלו לארץ ישראל
כתב-יד, העתקי תשעה מכתבים ארוכים מתלמידי ה"חתם סופר" שעלו לירושלים, שנשלחו אל רבם הגדול היושב בפרשבורג. בחלק מהאגרות מופיעים התאריכים: "יום ג' כ"ח שבט תקצטי"ת לפ"ק פה עה"ק ירושלים תובב"א", "יום ד' פרשת בשלח שנתקצ"ט לפ"ק". [ירושלים? תקצ"ט 1839].
שמות התלמידים הכותבים הם: רבי שלמה זלמן ב"ר יעקב מיאגוסטאוו [רבי שלמה זלמן נעטער, תק"ס-תרל"ט]; רבי משה ב"ר וואלף; רבי משה יונה ב"ר יהודה ליב זאנדבערג [מפאקש]; רבי יונה ליב ב"ר יהודה מיאקע [רבי יונה לבל-מנדלסון, תקע"ו-תרמ"ו]; רבי מאיר ליב רייך [מוינה]; רבי יהודה ליב שאכרליס [תקע"ב-תרנ"ד]; ביילא אשת רבי מרדכי קלמן הלוי [סגל-הורוויץ].
מן האגרות עולה מידע רב ומעניין לתולדות העליה לארץ ישראל באותה התקופה. תיאורי תלאות המסע לארץ, קשיי ההתאקלמות ומצוקות העולים. תלונות קשות על התנהלות ראשי היישוב ועל רבי ישראל משקלוב. דיווחים על מצבה החומרי הירוד של ירושלים, לעומת מצבה הרוחני הנעלה, ותיאורים מרתקים על ההווי בבתי המדרש של הקהילה האשכנזית בירושלים.
בין היתר מסופר על מגפה קשה שפקדה את ירושלים באותו חורף, על יוקר המחיה הבלתי נסבל, על המתיחות בין האשכנזים לספרדים; ויחד עם זאת על ההתמדה בכל שעות היממה בישיבה החדשה שנפתחה בבית המדרש "מנחם ציון" שעל יד החורבה, ועל העומד בראשה רבי מרדכי מווילנא ומינסק, תלמיד רבי חיים מוולוז'ין.
מעניין במיוחד הוא המכתב של רבי שלמה זלמן בן רבי יעקב "מק"ק יאגאסטאוו במדינת פולין במדינת ליטא" (אוגוסטוב Augustów, גבול פולין-ליטא), הכותב בפרוטרוט על קשיי המסע וההתאקלמות, כאשר בתוך הדברים הוא כותב על הלימודים בבית המדרש "מנחם ציון": "...ובבואי לבית מאהבי הם חברת יראים ושלמים אמרתי ברוך אלוקינו כו' ושמחתי כעל כל הון - ונספחתי במדרש החדש מר' יהודה החסיד זצ"ל ובחרתי בהם ובמשנתם... בחצות הלילה קורא השמש 'עמדו לקונן על שריפת ב"א [בית אלוקינו] ועל גלות השכינה', ושלשה שעות קודם אור הבוקר קורא עוד הפעם אצל כל נדיב לב לעבודת ד' 'עמדו לעבודת הבורא', ובבוקר כאשר שמעתי תחינת התפילה וכוונת הש"ץ ויפג לבי, וכאשר הגיע לחזרת הש"ץ ושמעתי מפיו דברים היוצאים מן הלב... זלגו עיני דמעות, ואמרתי אשרי המלך שמקלסין וגו', ואחר התפלה לומדים בשיעור קבוע כמה ת"ח בפלפול ובחריפות... באותו עת לומדים [במסכת ברכות] בפרק מי שמתו, (וחידושים אכתוב אי"ה בכתב אחר), ור"י [וראש ישיבה] הרב הגדול מו"ה מרדכי נ"י [רבי מרדכי מווילנא ב"ר אביגדור ר"מ דק"ק מינסק] תלמיד מובהק מר' חיים וואלזינער זצ"ל, והוא מחזיק ביד כולם כפי אשר שמש גאונים, ובפרט אשר הביא סדרי קרבנות מלוקטים מגאונים... יש פה בחור אחד מפאקש, שמו משה יונה במו"ה יהודה ליב ז"ל זאנדבערג, אשר הוא מעורר לקום בחצות וקודם אור בוקר, וגם הוא לומד בהתמדה". [במכתב של ר' משה ב"ר וואלף פרטים נוספים על ישיבתו של רבי מרדכי מווילנא ר"מ דמינסק שהביא עמו שני ת"ח נוספים: "ועשה פה ישיבה במדרש של מנחם ציון שישבוה מבוקר עד אחר חצי היום ולומדים ש"ס בפלפול, וגם אח"כ לומדים שו"ע, וגם בלילה עוסקים בתורה..."].
בהמשך המכתב של רש"ז נעטער הנ"ל, הוא פונה לרבנית אשת החת"ס: "תזכה לראות בשמחת עירנו ותעלה עם אדמו"ר בירושלים הבנויה בקרוב". ידיעה מעניינת נמסרת בשלהי מכתבו של רש"ז נעטער, המבקש לקנות ספרים תמורת כתבי-יד שישיג בירושלים, ובתוך הדברים הוא כותב "השגנו כתב יד משיטה מקובצת על שבת" [כתב היד כנראה נשלח לחו"ל על מנת להדפיסו, וכיום לא ידוע על כך דבר].
ידיעה נוספת נמסרת באחד המכתבים, על תעלולי המסיון ש"הם עושים תחבולות לפתות את ב"י [בני ישראל], ובעוה"ר כבר מחמת הדוחקי' כבר נכשלו שנים, ע"כ עשו חרם גמור שלא לקבל משום א' מהם שום מתנה או הלוואה".
בעמוד האחרון נעתקו שני מכתבים של ביילא אשת רבי מרדכי קלמן הלוי [סגל-הורוויץ] מתלמידי ה"חתם סופר", שבאותה שנה שהה אצל רבו בפרשבורג (בשלהי אותה שנה חזר לירושלים ונפטר שם, ראה אישים בתשובות החתם סופר עמ' רעו). המכתב הראשון ממוען אל החת"ס, והשני אל בעלה. מכתבים אלו כתובים בצורה נוגעת ללב, ובהם תיאור עגום על הדלות והמחסור הקשים ששררו בירושלים בעת ההיא.
הרקע לאגרות: תלמידי הגר"א בעלייתם לארץ ישראל התפצלו לשניים. קבוצה אחת התיישבה בצפת בהנהגתו של רבי ישראל משקלוב. הקבוצה השנייה התיישבה בירושלים בהנהגתו של רבי מנחם מנדל משקלוב. חילוקי דעות אידיאולוגיים ומתיחויות היו לאורך השנים בין שתי ההנהגות והם תועדו בהרחבה בספר "השיבה לירושלים" מאת ד"ר אריה מורגנשטרן. לאחר ה"רעש" שפקד את צפת בטבת תקצ"ז, עקר רבי ישראל עם שארית הפליטה מצפת לירושלים, שם התחדדו חילוקי הדעות ורבו המתיחויות בין סיעת "החצר" שאליה השתייך רבי ישראל, לבין סיעת ה"חורבה", ורבו התלונות מכל הכוונים על צורת התנהלותו של רבי ישראל עם הכספים הנשלחים אליו מאמשטרדם על ידי ידידו רבי צבי הירש לעהרין - ראש הפקוא"מ [פקידים ואמרכלים מאמשטרדם, הממונים על כספי התרומות לארץ הקודש].
בעל ה"חתם סופר" עמד רוב השנים לצדו של רבי ישראל, אך לאחר התלונות הקשות נגדו, במכתבי תלמידיו שעלו מהונגריה לארץ ישראל, שינה החת"ס את דעתו ודרש מרבי ישראל שיתפטר מהנהגת הכולל (ראה חומר מצורף). לפנינו העתקי מכתבים מתלמידיו, בהם תלונות קשות על התנהלות אנשי רבי ישראל משקלוב. כפי הנראה מכתבים אלו הם שגרמו לחת"ס לחזור בו מהתייצבותו רבת השנים לטובת רבי ישראל.
למיטב ידיעתנו, מכתבים אלו אינם ידועים ולא נדפסו.
שני דפים גדולים (4 עמודים כתובים). 39 ס"מ. מצב בינוני. בשני הדפים קרעים ובלאי עם פגיעה בטקסט.