מכתבים מהגאון האדר"ת ובני משפחתו אל חתנו הגאון ראי"ה קוק ובני משפחתו – תוכן היסטורי

מכתבים מהגאון האדר"ת ובני משפחתו אל חתנו הגאון ראי"ה קוק ובני משפחתו – תוכן היסטורי
מכתב ארוך הכולל מספר מכתבים, אל הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק שכיהן אז כאב"ד בויסק, ואל בתו נכדת האדר"ת, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "אליהו דוד" רבינוביץ תאומים – האדר"ת; מאת בנו רבי רפאל רבינוביץ, ומאת אשתו הרבנית פיגא. ירושלים, כסלו תרס"ד [1903].
המכתבים נכתבו לקראת בואו של הרב קוק, לכהן ברבנות יפו, ותוכנם מעניין מאד. האדר"ת מתאר לו את הלך הרוחות בקהילת יפו האשכנזית, מספר על רבי שניאור סלונים המו"צ של אנשי חב"ד שלא היה מקובל על שאר החסידים בעיר [בשל מחלוקת שפרצה בשביל עניין קטן – מנהג אמירת "ושמרו" בליל שבת], וכותב לו בשם רבי בצלאל לאפין שתושבי יפו מצפים מאד לבואו.
מעבר לדף מכתב מרעייתו הרבנית לאשתו של הרב קוק, ולנכדתם היתומה פריידעלע, ומכתב בחתימת האדר"ת אל נכדתו. בדף השני מכתב אל הרב קוק מגיסו רבי רפאל רבינוביץ, ומכתב נוסף אל בת-אחותו – בתו של הרב קוק.
הגאון האדר"ת היה חותנו של הרב קוק בזיווגו הראשון, כאשר נשא בשנת תרמ"ו את בתו אלטא בת שבע לאשה. היא נפטרה בדמי ימיה בשנת תרמ"ט בהותירה בת בשם פריידא חנה. האהבה והקשרים בין האדר"ת לחתנו הראי"ה נותרו כבעבר. מאוחר יותר נשא הראי"ה את בתו של רבי צבי יהודה רבינוביץ-תאומים – אחיו התאום של האדר"ת, שהתייתמה בילדותה מאביה וגדלה בבית דודה האדר"ת [ממנה נולד לו בנו הרב צבי יהודה קוק]. האדר"ת פונה אליו במכתב שלפנינו בתואר אהבה "צור לבבי" ובברכות רבות, ואת נכדתו מכנה "שמחת לבבנו". עלייתו של האדר"ת לכהן ברבנות בירושלים, הביאה בעקבותיה את היוזמה להביא אף את חתנו האהוב הראי"ה לכהן ברבנות ביפו, ואודות כך נסוב המכתב שלפנינו.
4 עמודים, 29 ס"מ. נייר יבש, מצב בינוני, קרעים ובלאי, הדבקות נייר-דבק ישנות.
מכתבים לא ידועים! כנראה שלא נדפסו.