מקראות גדולות –ווארשא, תר"כ-תרכ"א – הגהות וכת"י רבי יצחק מיינץ– מכתבים מרבני גרמניה

מקראות גדולות –ווארשא, תר"כ-תרכ"א – הגהות וכת"י רבי יצחק מיינץ– מכתבים מרבני גרמניה
חמשה חומשי תורה – מקראות גדולות, עם ל"ב פירושים. חלקים א-ו [בשני כרכים]. ווארשא, תר"ך-תרכ"א 1861-1860.
רישומי בעלות וחתימת רבי "יצחק בלא"מ מהור"ר משה מיינץ" מפרנקפורט-דמיין. בכרך א' - הקדשה ליום נישואיו. מספר הגהות בכתב ידו [רובן בעפרון], עם הערות ורעיונות על הפסוקים.
שני כרכים, ספירת עמודים משתנה. 30 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי. כריכות עם פגמים קלים.
* בין הדפים נמצאו דפי כת"י בעברית ובגרמנית, וכן צרור מכתבים שנשלחו אל רבי יצחק מיינץ, ביניהם: גלוית-מכתב [משנת תרפ"ט] בדברי תורה מרבי מנחם מנדל קירשבוים הי"ד [אב"ד פרנקפורט]; מכתב בדברי תורה מרבי אליעזר ליפמן פרינץ; מכתב מרבי יעקב פוזנא [דיין בפרנקפורט].
* מצורפים שלושה מכתבים שנשלחו אל רבי משה מענץ [מיינץ]: שני מכתבים משנת תקצ"ד מרבי זיסקינד שפייאר [שמכנה את רבי משה במכתבו "תלמידי"], ומכתב משנת תקנ"ו מאת ר' וואלף ווערטהיים.
רבי משה מיינץ ובנו רבי יצחק מיינץ, מעמודי התווך של קהילת החרדים בפרנקפורט, ומדמויות המופת של יהדות גרמניה, שעל שולחנם התאחדו תורה וגדולה. שימשו כפרנסי ומנהיגי פרנקפורט והיו גדולים בתורה וביראה. הוראותיהם ופסקיהם מוזכרים בספרי השו"ת של רבני גרמניה. רבי משה מיינץ (תקס"ה-תרמ"ו) כיהן כדיין בפרנקפורט, היה מעורב בהבאתו של הרש"ר הירש לפרנקפורט, אך בהמשך התנגד להחלטתו לפרוש מהקהילה הוותיקה. הגהותיו על השו"ע נדפסו בקובץ 'זכור לאברהם', ח"א, חולון תש"ן. ראה אודותם פריט 37.
סה"כ 18 פריטי נייר, גודל ומצב משתנים.