חסד לאברהם (אזולאי) – סלאוויטא, תקנ"ד

חסד לאברהם (אזולאי) – סלאוויטא, תקנ"ד
ספר חסד לאברהם, עניני קבלה, מרבי אברהם אזולאי מחברון וממהרח"ו. סאלוויטא, תקנ"ד (1794). מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י האדמו"ר רבי משה שפירא.
הסכמת האדמו"ר רבי יעקב שמשון משפיטובקה, בהסכמה זו הוא כותב על "הדפוס אשר הוקם בק"ק סלאוויטא ע"י מחו' ה"ה הרבני המופלג החכם השלם בנן של קדושים בוצינא קדישא מה' פנחס".
[עפ"י הסכמה זו ייחסו את יזמת הקמת הדפוס בסלאוויטא לרבי פנחס מקוריץ אבי רבי משה שפירא – ראה בתקליטור מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0108497].
הסכמה נוספת מהאדמו"ר רבי אריה ליב ב"ר שלום הלוי מזבארז, אב"ד דק"ק וואלטשיסק, "להמדפיסים דק"ק סלאוויטא". [יש לציין כי בנו רבי יוסף יוסקא סג"ל אב"ד יאסי, מוזכר בשער חומשי אור החיים שנדפסו בסלאוויטא באותן השנים].
[ההסכמות בספר שלפנינו, אולי יגלו את התאריך בו נתמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא. עפ"י הידוע עד כה, נתמנה רבי משה לרב בשנת תקנ"ב בערך (1792), ואלו בכותרת הסכמת רבי יעקב שמשון משפיטובקה נכתב בשנת תקנ"ד "אב"ד דק"ק סלאוויטא ומצ"פ בק"ק שופטיבקא ובק"ק באר ובק"ק אומן והגליל". לפי הנאמר באנצי' לחסידות (ב', עמ' שכח-שכט), עלה רבי יעקב שמשון לטבריה בשנת תקנ"ג בערך, חזר לרוסיה ובשנת תקנ"ה חזר ועלה לארץ ישראל יחד עם רבי יששכר בער מזלוטשוב ורבי יששכר בער מזסלב. יתכן אולי, שרבי משה שפירא נתמנה בשנת תקנ"ב לממלא מקומו של קרובו, רבי יעקב שמשון שפירא, שעלה לטבריה. וכשחזר רבי יעקב שמשון לרוסיה, החזיר לו רבי משה את עטרת הרבנות - כפי שהדפיס רבי משה בכותרת ההסכמה שלפנינו - עד עלייתו השניה של רבי יעקב שמשון בשנת תקנ"ה. הדברים עדיין צריכים מחקר ובירור היסטורי].
חתימות ורישומי בעלים בכת"י עתיק: "נחום במהר"ר אברהם מנחם מענדיל".
[6], פז, א-יא, יא-לד, [1] דף. 20 ס"מ. ניר אפור-ירקרק, שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגיעות קלות. כריכה ישנה קרטון ועור, פגועה.