מכתב רבי בנימין זאב יעקובזון משנות השואה / דברי תורה בכתב-ידו / שני חיבורים מודפסים

מכתב רבי בנימין זאב יעקובזון משנות השואה / דברי תורה בכתב-ידו / שני חיבורים מודפסים
לקט פריטים הקשורים לרבי בנימין זאב יעקובזון, מרבני גרמניה, דנמרק ושבדיה:
* מכתב בדברי תורה של רבי בנימין זאב יעקובזון מתקופת השואה. קופנהגן, [תש"ב או תש"ג?]. מכתב בדברי תורה, שנשלח אל רבי חיים דוד בכרך. בשוליו כותב הרב יעקובזון הוראות למתפללי בית הכנסת, כנראה על רקע התסיסה האנטישמית, שילכו מיד מבית הכנסת לבתיהם ולא יתעכבו ברחוב: "...טוב הוא אם אתה תודיע בשבת הבעל"ט בקול רם שהנשים תצאנה מבית הכנסת בש"ק מיד אחרי הקדושה, ובר"ה ובי"ט מניה וביה אחרי ברכת כהנים, ושכולים אנשים ונשים וטף יפנו מבית הכנסת דרך ימין וילכו בלי שהיה לבתיהם! והשם הטוב ירחם עלינו בתוך עמו בקרוב!" (ההדגשות במקור).
* דף בדברי תורה בכתב-ידו של רבי בנימין זאב יעקובזון, על נייר מכתבים רשמי שלו מקופנהגן.
* דף בדברי תורה, חתום בשוליו "ישראל בארנשטיין", על נייר מכתבים רשמי של הרב יעקובזון מקופנהגן.
* Gebet-קדיש Ueber das, חיבור על תפילת הקדיש, מאת רבי בנימין זאב יעקובזון. [פרנקפורט דמיין], תרצ"ב [1932]. גרמנית. עם הקדשה בכתב-יד המחבר לרבי חיים דוד בכרך.
* Buch der Erinnerung an Moses Jacobson - ספר זכרון לרבי משה יעקובזון [אחיו של רבי בנימין זאב]. ברלין, 1917.
רבי בנימין זאב יעקובזון (תרנ"ד-תשל"ג), מחשובי הרבנים הצעירים גדולי התורה בגרמניה, מראשי "אגודת ישראל" וממקימי "קרן התורה". גאון מבריק ונואם מפורסם. נולד בהמבורג כבן למשפחת רבנים מראשי האורתודוקסיה היהודית בגרמניה. בשנת תרצ"ב הגיע לברלין, ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות בדנמרק. כבר בשנת תרצ"ג עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, מינו רבני הקהילה את הרב הצעיר והפיקח, להיות איש הקשר של הקהילה מול מחלקת ה"גסטאפו" שהקים השלטון הנאצי (לטפל בעניני היהודים והקומוניסטים). במסגרת תפקיד זה ביקשו הנאצים "הבהרות" לביטויים הלכתיים, שהצנזורה מצאה במכתבי רבנים שונים, הנאצים גם אילצו את הרב יעקובזון לנצל את קשריו עם "היהדות העולמית" והטילו עליו תפקידים שונים. בעצת הרב הילדסהיימר הישיש עבר הרב יעקבזון לכהן ברבנות בדנמרק. באותן השנים עסק רבות בעניני הצלה, ויחד עם רבנים נוספים מדנמרק ומשבדיה הצליח להציל אלפי יהודים מהשואה.
לאחר עשר שנות כהונתו בדנמרק, ברח לשבדיה בשנת תש"ד, יחד עם כל יהדות דניה, והתגורר בשטוקהולם. בשבדיה הקים הרב יעקבזון יחד עם רעייתו את המוסד המפורסם ב"לידינגה", שהיה בית לבנות חרדיות פליטות השואה, שנותרו חולות וגלמודות לאחר המלחמה. בשנים תש"ח-תש"ט עלו כל בנות לידינגה לארץ ישראל, ועם עליית הקבוצה האחרונה של הבנות עלו אף הרב והרבנית לישראל. גם בארץ ישראל היה ביתם לבית המשפחה של בנות לידינגה. הרב יעקובזון רווה נחת מתלמידותיו ומצאצאיהן. בספריו הוא מציין בגאווה כי רוב ככל בנות המוסד זכו להקים בתים מפוארים של תורה וגמילות חסדים. בירושלים כיהן הרב יעקובזון ברבנות שיכון פאג"י בשכונת סנהדריה. מלבד ספרי דרשותיו, פרסם הרב יעקבזון את זכרונותיו בבמות שונות. מאמריו אלו נערכו בספרו "זכרונות" (ירושלים, תשי"ג) ובספרו "אשא דעי למרחוק" (תל אביב, תשכ"ז).
מכתב ושני דפים בכתב-יד + שתי חוברות מודפסות. גודל משתנה. מצב כללי טוב.