מכתב ברכה ל"זרע חייא וקיימא" מאת האדמו"ר בעל ה"נתיבות שלום" מסלונים - תשל"ז

מכתב ברכה ל"זרע חייא וקיימא" מאת האדמו"ר בעל ה"נתיבות שלום" מסלונים - תשל"ז
מכתב ברכה מאת האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל ה"נתיבות שלום", בחתימת ידו. ירושלים, אב תשל"ז [1977].
כתוב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של ישיבת "בית אברהם" - סלונים, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילות ברכה בכתב ידו.
במכתב מודה האדמו"ר לאחד מתלמידיו על הצטרפותו הקבועה להימנות על תומכי ישיבתו "בית אברהם" - סלונים. במכתבו הוא מברך את אותו תלמיד וזוגתו, שטרם נפקדו בפרי בטן מספר שנים לאחר נישואיהם: "שפע ברכה וטובה, פקודת ישועה ורחמים בכל העניינים, למע"כ תלמידי חביבי... הנני מתפלל ומברכך... תפקדו במהרה בזרע חייא וקיימא, ויהא ביתכם מלא אורה ושמחה בתורה וגדולה... והנני כופל ברכה עד בלי די...".
לפני חתימתו הוסיף האדמו"ר בכתב-ידו: "בידידות וברכות נאמנות".
האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל "נתיבות שלום" (תרע"א-תש"ס), גאון וקדוש, מגדולי האדמו"רים בדורנו, מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי". היה תלמידם המובהק של האדמו"ר ה"בית אברהם" מסלונים, ושל הגאון הקדוש רבי משה מידנר. עלה מברנוביץ לארץ ישראל בשנת תרצ"ה. בשנת תש"ב הקים את ישיבת "בית אברהם" - סלונים בירושלים, בראשותה עמד כארבעים שנה. בשנת תשמ"א הוכתר כאדמו"ר לחסידי סלונים, ובתקופתו פרחה החסידות להפליא. שיעוריו על המסכתות מסדרי נשים ונזיקין נדפסו בספריו "נתיבות שלום" ו"שיעורי נתיבות שלום" בארבעה כרכים. אך עיקר פרסומו בעולם הוא מספריו "נתיבות שלום", ז' חלקים, על מחשבת החסידות ועבודת ה', בשפה ברורה ובהירה, שנפוצו ביותר ונדפסו במהדורות רבות, ורבים הולכים לאורם.
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים, בלי פגיעה בטקסט. סימני קיפול.