כתב-יד, חידושים על מסכתות בבא-בתרא, חולין ושבועות - כתב-ידו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרשבורג, מגדולי תלמידיו ...

כתב-יד, חידושים על מסכתות בבא-בתרא, חולין ושבועות - כתב-ידו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרשבורג, מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר" - עם חידושי תורה רבים של רבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד" - חידושים שלא נדפסו - גאטנדורף, אוסטריה - שנות התק"ס
כתב-יד, חידושים על מסכתות בבא-בתרא, חולין ושבועות, בכתב-ידו וחתימותיו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרשבורג. חלק גדול מכתב-היד כולל חידושים ששמע מרבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד". "קטן דאריף" [=גאטנדורף Gattendorf, אוסטריה, ראשית שנות התק"ס].
בדף השער נכתב: "זה הפינקוס [!] שייך להבחור מרדכי פישל פאללאק בן כהר"ר אליעזר זוסמאן נירו [!] י"ו החונה בישוב קטן דאריף". מתחת המילה "פאללאק" נכתב בין השורות "סופר". מעל המילים "קטן דאריף", נוסף בכתיבה שונה: "כשמו כן הוא" (הכוונה כנראה לומר שהיישוב אכן קטן במידתו).
בדף יז/2 חתימה נוספת של הכותב רבי פישל סופר: "זאת כתבתי לכבוד התורה הק' מרדכי פישל מק"ק וואוידיסליב בק"ק נאי סגאליציע[?] הבירה מק"ק פולין".
כתב-היד שלפנינו נכתב על ידי המחבר בימי נעוריו. חלקו הראשון של כתב-היד (דפים א-יח), הם חידושי המחבר על שלשת הפרקים הראשונים של מסכת בבא-בתרא, וחלקו השני (דפים ל-מז) הם חידושי המחבר על מסכתות חולין ושבועות.
את החלק השני כתב בתקופה שלמד בישיבתו של הגאון רבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד", בשנות התק"ס הראשונות. בחלק השני מופיעים עשרות חידושים ששמע הכותב מרבי דוד דייטש. בתחילת החלק השני נכתב בכותרת: "מה ששמעתי מאדמ"ו מו"ה דוד דייטש במס' חולין" (דף ל/1), וכן כותרת נוספת "מסכת שבועות דף ג' בשם אדמ"ו הגאון מופת הדור מהר"ד" (מב/1). כשמציין הכותב קושיות ותירוצים מרבי דוד, הוא כותב "ומקשה אדמ"ו", "ותירץ אדמ"ו". חלק מאותם חידושים של רבי דוד על מסכת שבועות, נדפסו בספרו "אהל דוד" על מסכת שבועות (פרשבורג תקצ"ה; ראה חומר מצורף). אך חלק מהחידושים המובאים כאן בשמו של רבי דוד לא נדפסו שם. כמו כן, כל החידושים בשמו של רבי דוד על מסכת חולין, אף הם לא נדפסו בספרו על חולין (אונגוואר תרכ"ז).
בחלק זה מובאים גם חידושים שאמר רבי דוד בשם רבותיו, ה"נודע ביהודה" ומהר"ם ברבי (לעתים הוא מכונה בכתה"י "מרם ברבי" או "מה"ב"), וכן חידוש בשם רבי אברהם ברודא (לא/1). כמו כן, מוזכרים חידושים מרבני ותלמידי הישיבה, כרבי דוד מטרסדורף ורבי ליבוש מוואדיסלוב.
כתב-היד עבר בירושה אצל בני משפחת המחבר, אשר הוסיפו בו את חתימותיהם ורישומיהם.
על העמוד שמאחורי השער מודבקת פיסת נייר ישנה, ועליה נכתב: "אני הכותב משה אברהם בן לאאמ"ר גאון ר' אליעזר זוסמאן סופר אב"ד דק' האלאש וגליל יע"א. אני כתבתי... במוצאי שבת קודש פרשת תרומה בז' אדר שנת תרמ"א לפ"ק".
בדף ו/1: "יהודא סופר בן לאאמו"ר זוסמאן אליעזר סופר". בדף ח/1 נכתב בכתיבה שונה רעיון נאה בשם ה"חתם סופר". כפי הנראה, זהו כתב-ידו של הנכד רבי יהודה סופר.
בדף המגן הקדמי: "שנת ת"ש לפ"ק בעה"י שייך להק' יוסף שמואל סופר מק"ק טעט יע"א".
הגאון הצדיק רבי מרדכי אפרים פישל סופר מפרשבורג (תקמ"ו?-תר"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' שלז-שמ), נולד בוואדיסלב שבפולין לאביו רבי אליעזר זוסמן סופר סת"ם. בערך בסביבות שנות התק"נ עקר אביו עם משפחתו מפולין להונגריה, והתיישב בכפר קטן בשם גאטנדורף, סמוך לפרשבורג. כפי שאנו רואים בראש כתב-היד שלפנינו כונה בילדותו "פולק", על שם מוצאו הפולני. בהמשך נקרא על שם המקצוע של אביו - "סופר". בערך בשנת תקנ"ח, בהיותו בגיל 12, שלחו אביו למטרסדורף ללמוד אצל ה"חתם סופר", ומאז לא משה ידו מיד רבו במשך 42 שנה. רבי פישל סופר היה מגדולי תלמידיו, מהחשובים שבהם ומהמקורבים ביותר. הוא היה קשור לרבו החת"ס בקשר נפשי עז, ומדי יום ביומו היה עולה לבית רבו הקדוש לראות ולהיראות. לפי המסופר, היה נוהג רבי פישל סופר לומר כי ההבטה בפני רבו מצילה אותו מהחטא. מנגד, רבו החת"ס אמר שביום שאינו רואה את פני תלמידו זה "הוא מרגיש העדר מדרגתו". על אף שהוצעו לפניו משרות רבנות חשובות, הוא סירב לקבלם בעצת רבו, ישב כל ימיו בפרשבורג ועסק בהרבצת תורה. רבי פישל היה אמן פדגוג בלימוד גמרא והכשיר רבים מבחורי הישיבה בפרשבורג להיות ראויים לרמה הלימודית הגבוהה שנהגה בישיבה. החת"ס שלח אליו את בניו ה"כתב סופר" וה"מכתב סופר" שילמדו אצלו. בהקדמה לספר "דרשות חתם סופר" מובא כי בשנים תק"פ ותקפ"א לא כתב החתם סופר את חידושי האגדה שלו, ותלמידו רבי פישל סופר כתב באותם ימים את מה ששמע מפי רבו. רבו סמך על רשימותיו אלו ואף הגיהם והוסיף עליהם בשולי הגליון בכתב-יד קדשו. כאמור, רוב ימיו הסתופף בצל רבו המובהק החת"ס, למעט "זמן" אחד שבו שלח אותו רבו ללמוד בישיבה של ידידו הגאון רבי דוד דייטש, בעל "אהל דוד", שכיהן אז ברבנות סערדעהלי. כפי הנראה, היה זה בשנות התק"ס הראשונות. על כך מספר רבי מרדכי פישל בצוואתו: "נפל חלקי להיות מיושבי ביהמ"ד בבית מדרשו של אמו"ר רבן של ישראל מאור הגולה [החת"ס] זצוק"ל, לא חדלתי ללמוד אצלו כל ימי חיי עד יום הסתלקותו, חוץ מזמן אחד שהלכתי עפ"י פקודתו ועצתו לישיבת הגאון רבינו דוד דייטש זצ"ל". כאמור, בכתב-היד שלפנינו כתובים החידושים ששמע רבי מרדכי פישל מרבי דוד באותו "זמן", על המסכתות חולין ושבועות, בתוספת חידושיו שלו.
רבי משה אברהם סופר (תרכ"ו?-תרצ"ח, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרא), היה בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד האלאש ופאקש (בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו). תלמידו של בעל ה"שבט סופר". תלמיד חכם מופלג. התגורר בפאפא, בהאלאש ובטשארנא.
רבי יהודה סופר (תרכ"ח-תרע"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקעב), היה בנו של רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד האלאש ופאקש (בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו). תלמידו של בעל ה"שבט סופר". כיהן כאב"ד בערים קאדלבורג ונאדי-סענט-מיקלאש, ומשנת תרס"ה כיהן כאב"ד אראד. הוציא לאור את ספרו של אביו "מדרש מספר" (פאקש תרע"ב), עם הרחבה והוספות משלו בשם "מטה יהודה".
הבחור יוסף שמואל סופר (נרצח בתקופת השואה, בשנת תש"ד), היה בנו של רבי יצחק צבי סופר משופרון, בן רבי אברהם יעקב אב"ד טעט, בן רבי ישראל מרדכי אפרים פישל אב"ד שארוואר, בן רבי אליעזר זוסמן אב"ד האלאש ופאקש, בנו של רבי פישל סופר - מחבר כתב-היד שלפנינו.
[1], א-מט, נב-סא, [1] דף (חלק מהדפים ריקים. 56 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי חלק מהדפים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה.