כתב-יד, "אמרות טהורות" - דרשות רבי אליעזר ליפמן נייזאץ אב"ד מאגנדורף, תלמיד ה"חתם סופר" - עם דברי הספד על בעל ...

כתב-יד, "אמרות טהורות" - דרשות רבי אליעזר ליפמן נייזאץ אב"ד מאגנדורף, תלמיד ה"חתם סופר" - עם דברי הספד על בעל ה"ישמח משה" - תקפ"ט-תר"ד
כתב-יד, "אמרות טהורות", חלק שני, דרשות ליום כיפור, סוכות ושמחת תורה - אוטוגרף המחבר רבי אליעזר ליפמן ניידאץ אב"ד מאגנדורף. סרדאהלי, זשאמבאק, מאגנדורף, תקפ"ט-תר"ד [1828-1843].
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים רבים, הוספות ומחיקות.
בשער כתב היד נכתב: "אמרות טהורות ח"ב כולל ח' דרשות ליהכ"פ לפני כל נדרי, עם עוד איזה דרושים לסכות ולשמחת תורה". כתב-היד שלפנינו כולל שלש-עשרה דרשות התעוררות, רובן נאמרו ביום כפור לפני אמירת "כל נדרי", ומיעוטן נאמרו בחג הסוכות ובשמחת תורה. מהכותרות נראה שרוב הדרשות הוכנו ונכתבו מספר ימים קודם לאמירתן. בדרשות שלפני "כל נדרי" הוא מרבה לעורר על גלות השכינה, ועל אהבת השי"ת לעם ישראל. בדרשותיו אלו הוא מזכיר שמות של גדולי ישראל שנפטרו בשנה האחרונה, וכן מוזכרים בהן מעט פרטים אישיים. לפני כל דרשה כתב המחבר את התאריך, השנה והמקום בה נאמרה הדרשה. בדרשות מופיעים משלים רבים.
לפני הדרשה של יום כפור של שנת תר"ב, כותב המחבר: "דרשתי לכל נדרי תר"ב ל' [פרט קטן] פה ק"ק מג"ד [=מאגנדורף], ובתוכו קצת הספד על פטירת הגאון החסיד מוהר"ר משה טייטלבוים אב"ד דק"ק אוהל זצוק"ל" [רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" נפטר בכ"ח תמוז תר"א]. באמצע הדרשה הוא כותב: "בשנה זו נעדר מאתנו גאון קדוש וחסיד הוא הרב דק"ק אוהעל מו"ה משה תמר זללה"ה שהי' מפורסם לגאון קדוש וחסיד... בחיותו הי' משפיע מרוח קדושה ויראת שמים שבו על מאות ואלפים. אך עתה שאבד החסיד ההוא מן הארץ... השכינה מיללת... והנה רבותי הגאון הזה נודע שקרב לפני ד' ביתר השגה בסתרי תורה והי' פרוש מהעולם, והי' מבעלי הקבלה... נשמתו היא כקרבן לכפר עוונות... הנה בגאון הזה נתקיים ונחה עליו רוח ד'... רוח דעת ויראת ד', ומרוח קדושה והטהרה שבו השפיע רוח קדושה וטהרה על מאות ואלפים הבאים אליו ממרחקי ארץ...".
בסוף דרשתו מיום כפור תקפ"ט שנשא בסרדאהלי, הוא כותב: "שנה העברה ראינו רעות רבות בקהילתנו בתחלואים, ובפרט בגויעת אדונינו האב"ד זללה"ה [רבי אהרן סודיץ-ביכלר אב"ד סרדאהלי, נפטר ד' אב תקפ"ח]. גם בי נגעה יד ה' ונפלתי למשכב, וב"ה שהקימני והחלימני...".
באמצע דרשתו מיום כפור תקצ"א שנשא בזשאמבעק, הוא כותב: "והצדיקים נלקחים ממנו והדורות מתמעטין, כבשנה זו שלקח ד' מאתנו את הרב המאור הגדול הצדיק אב"ד דק"ק קאמאהרן כקש"ת מהו' אברהם זצ"ל [רבי אברהם פריישטאדט אב"ד קאמארן, נפטר ז' אב תק"צ], ועוד כמה צדיקים, והאחרון הכביד על השמועה כי באה מפטירת הרב הגאון הגדול בוצינא קדישא מהו' עמרם חסידא ופרישא זצוק"ל [רבי עמרם רוזנבוים המכונה רבי עמרם חסידא, נפטר ט"ז חשון תק"צ] כולם ימליצו טוב בעדנו...".
רבי אליעזר ליפמן נייזאץ (תקנ"ז?-תרי"ט), תלמיד מובהק של ה"חתם סופר". מגיל ארבע עשרה קיבל תורה מפיו, והיה מתלמידיו החשובים והחביבים. בתחילה התגורר בסרדאהלי (מכתב-היד שלפנינו נראה שאף כיהן שם תקופה קצרה כרב). בשנת תק"צ התמנה לרב בזשאמבעק, ובשנים תקצ"ד-תר"ד כיהן כרב במאגנדורף. חיבר ספרים: "בציר אליעזר", שני חלקים, על סוגיות הש"ס, "משבצת הפנינים", "מי מנוחות" ו"באר אליעזר". רבו החת"ס כתב אליו באחד ממכתביו: "מצאתי לבבך נאמן ביראת ה', והיא קודמת לחכמתך". בהסכמה שכתב רבו ה"חתם סופר" לספרו "בציר אליעזר" מפליג רבו בשבחי תלמידו: "לתלמידי הרב המאור הגדול המופלג... טעמתי קצת דבש נועם אמרותיך בחקירותיך, ומצאתים עמוקים ישרים ונכונים מחודדים ושנונים הולכים על דרך הישר והאמת... גם מתקו לחכי דברי אגדה ויראת שמים, ומי יתן ויפוצו מעינותיך חוצה להפיצם בישראל אהי' גם אני אחד מהקונים במחיר". בכתבי היד שלפנינו "דברי אגדה ויראת שמים" של המחבר שרובם עדיין לא נדפסו.
רוב הדרשות כפי הנראה לא נדפסו, למעט הדרשה מיום כפור של שנת תר"ב ובה דברי ההספד על בעל ה"ישמח משה", שנדפסה ב"כרם שלמה", שנה כ, גליון ט, עמ' כא-כה.
[20] דף (35 עמ' כתובים). צרור דפים בגדלים שונים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עובש באחד הדפים. כרוכים בכריכת עור חדשה.