Asta Bidspirit | Sefer Meir Netivim, Two Parts

Sefer Meir Netivim, Two Parts – by the holy Rebbi Meir Margaliyot, disciple of the Baal Shem Tov – Polonne, 1791–1792. First Edition. - ספר מאיר נתיבים, שני חלקים –להרה”ק רבינו מאיר מרגליות תלמיד הבעל שם טוב הק' – פולנאה, תקנ”א-תקנ”ב. דפוס ראשון. עותק מאיר עינים במצב נדיר ומיוחד ביותר, כמעט כאילו יצא כעת ממכבש הדפוס! ספר אור עולם – מאיר נתיבים, שני חלקים, חלק ראשון – שו”ת, תשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך חלק שני – פלפולים, דרשות ורמזים על פרשיות התורה, להגה”ק רבי מאיר מרגליות אב”ד גליל לבוב ואוסטרהא, מגדולי תלמידי הבעש”ט הק'. לספר ניתנו הסכמות נלהבות מגדולי צדיקי החסידות: הרה”ק רבי מאיר מקאסטינטין בן הגאון היעב”ץ ז”ל שהבעש”ט הק' שיבחו. הרה”ק רבי ר' זושא מהאניפולי, הרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הרה”ר רבי יוסף מקאמינקא מתלמידי הבעש”ט, הרה”ק רבי אשר צבי מאוסטרהא ובית דינו, הרה”ק רבי יצחק יוסף מפולנאה והרה”ק מאפטא בעל אוהב ישראל עוד מתקופת כהונתו בקאלבסוב ועוד. בהקדמת הספר כותבים בני המחבר: ”מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש”ב נד”ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי' קדוש יאמר לו מ”ו לוי יצחק נ”י, אב”ד דק”ק ברדיטשוב יצ”ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א”א מנ”ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו ובשולי ההקדמה נדפסו חידושים במסכת פסחים מהגה”ק בעל קדושת לוי. כנראה אלו החידושים הראשונים שבאו לדפוס מהרה”ק בעל קדושת לוי בדף פב נדפסה תשובה אודות עגונה שנשלחה לרבי יעקב יוסף מפולנאה בעל תולדות יעקב יוסף, שכיהן אז כרבה של נמירוב. בחלק השני נדפסו קונטרס בשמונת הדפים האחרונים של הספר, חידושים על מסכת ברכות מחידושי אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות מרגליות אב”ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש”ט הק' שהתקרב לבעש”ט עוד טרם התגלה, והוא שהביא את אחיו רבי מאיר להסתופף בצל הבעש”ט. מצב מצוין ומפואר ביותר. פולנאה תקנ”א. דפוס ראשון. חלק א' צז: חלק ב' נו דף. כריכת עור חדשה שמור דפים לבנים כחדש ממש. ◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆ הגאון הקדוש רבי מאיר מרגליות אב”ד אוסטראה . בעל ה”מאיר נתיבים”. (ת”ס/תס”ח-תק”נ), נולד לאביו רבי צבי הירש אב”ד יאזולוביץ מגדולי תלמידי הבעש”ט הק' ומגדולי גאוני דורו מחכמי הקלויז המפורסם בבראדי. רבינו ה'מאיר נתיבים' היה מגדולי תלמידי רבינו ישראל בעל שם טוב, וממקורביו הראשונים, עוד מהימים בהם טרם נודע והתפרסם בעולם. כבר בשנת תצ”ז היה ממקורביו של הבעש”ט. מסופר שהבעש”ט הק' אמר לו ולאחיו הרה”ק רבי יצחק דוב בער זצוק”ל ”בניי, חביבי... יש לי סידור בכתב יד שאני מתפלל בו בכל יום, כתבו שמותיכם ואת שם אמכם באיזו ברכה בשמונה עשרה שאתם רוצים” ואכן מופיע  חתימתם בסידור של הבעש”ט הק' שהשתמרה עד לימינו (קבוצת יעקב, ברדיטשוב תרנ”ו, דף נב/2; מבית הגנזים, ברוקלין תש”ע, עמ' רל). הרה”ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא כותב בספרו ”נתיב מצוותיך” (נתיב התורה, שביל א'): ”מרן אלקי הרב ישראל בן אליעזר... נתנו לו ששים גבורים, נשמות צדיקים לשמרו, ואחד מהם היה הגאון מוהר”ר מאיר נתיבים”. רבינו ה'מאיר נתיבים' מזכיר את רבו הבעש”ט הק' בספריו בתוארים ”מורי” ”ידידי”. בספרו ”סוד יכין ובועז” (אוסטרהא, תקנ”ד) הוא כותב על מדרגת לימוד תורה לשמה: ”...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר”ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו”ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר”. בספרו ”מאיר נתיבים” (חלק ב', בסוף פר' ויגש), הוא מביא סגולה מרבו לביטול הכעס: ”שקבלתי ממורי שסגולה נפלאה לבטל הכעס, לומר הפסוק במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך...”. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והוראדנקא. בשנת תקט”ו התמנה לאב”ד גלילות לבוב, אזור ששטחו היה עצום, וכלל בתוכו גם את העיר ברודי בשנת תקכ”ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינא וגליציא. בשנת תקל”ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטאניסלאב אוגוסט פוינטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל”ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב”ד אוסטרהא וגלילותיה. רוב ימיו היה רבי מאיר מחכמי הקלויז המפורסם בבראדי. ומרבה להביא בספרו מדברי חביריו חכמי בראד. ה”מאיר נתיבים” היה בזמנו מעמודי ההוראה בענייני תקנת עגונות. בשנת תקכ”ח נערך פוגרום באומן ובסביבותיה, שבמהלכו נרצחו אלפי יהודים. פרשה זו הביאה לפתחו שאלות רבות ומסובכות של עגונות. חלק גדול מהתשובות שבספרו ”מאיר נתיבים” הן בענייני עגונות. בספרו זה הוא כותב: ”והבוחן לבבות וכליות אלקים ה' הוא יודע ועד, ש[ב]בוא אלי ענין שאלת עגונה, אחזוני חיל ורתת וארכבותי דא לדא נקשן, ועיני זולגות דמעות, ואירא הרבה מאד” (סימן סב). מסופר עליו שהיה מקבל עליו תענית ביום שחתם על היתר עגונה (מאורי גליציה, ג', עמ' 940). הרה”ק רבי מאיר כתב חיבורים חשובים בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. ספריו נקראו בשם כולל ”אור עולם”, הכוללים את ספריו בחסידות הלכה דרוש וקבלה: ספרו החשוב והנודע שו”ת ”מאיר נתיבים”, שני חלקים (פולנאה תקנ”א), ”סוד יכין ובועז” (אוסטרהא תקנ”ד), ”הדרך הטוב והישר” (פולנאה תקנ”ה) ו”כתנות אור” (ברדיטשוב תקע”ו). בנו הגאון הקדוש והמפורסם רבי בצלאל מרגליות אב ” ד אוסטרהא כתב בהסכמתו על ספר שבחי הבעש”ט (מהדורת ברדיטשוב תקע”ה): ”...וכאשר ראיתי את המעשים שחקקו נדיבי עם ברכות עמוסים, דברים נוראים ומעשה נסים, שיש בהם טעם לשבח, פלאי פלאים שהפליא לעשות הבעש”ט ז”ל, וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי מ”ו הגאון החריף החסיד רבן של בני הגולה זללה”ה, שהוא הי' מילדותו אחד ממחצדי חקלא,